כשנוב של פעם

באתר  יו-טיוב אפשר לצפות במספר סרטונים קצרים על כשנוב של פעם (וגם של היום).

לסרטון "כשנוב עיר יהודית" לחץ כאן

לסרטון על "בית הקברות היהודי בעיר" לחץ כאן

לסרטון על "בית הקברות היהודי בכשנוב" לחץ כאן

לסרטון על "רחובות כשנוב אז והיום" לחץ כאן
 

אזכרה שנתית לקדושי יאנוב לובלסקי

אזכרה לקדושי קהילת יאנוב לובלסקי תתקיים ביום שני י"ט כסלו תשע"ג 3.12.12 בשעה 18:15, בבית "שלום עליכם" רח' ברקוביץ 6 בתל אביב.

אזכרה זו מחדשת את מנהג האזכרות לקדושי הקהילה אשר פסקו לפני כעשרים שנה; כל מי שיש לו קשר לעיירה מוזמן להגיע יחד עם כל בני משפחתו, ולכל מי שיש תמונות מיאנוב לובלסקי לפני המלחמה מתבקש בכל לשון של בקשה להביאם.

פרטים נוספים אצל צפרירה שמוקלר zafrira5@walla.com  טל: 03-6053981 נייד: 052-3332966

כנס בנושא השבת רכוש יהודי

המכון האירופאי למורשת השואה (ESLI) מארגן כנס העוסק בנושא רכוש יהודי בארצות הכיבוש, בהמשך לכנסת שהתקיים בפראג ב-2009 ואשר בעקבותיו נחתמה הצהרת טרזין.

הכנס יתקיים בפראג ב-28-26 בנובמבר והוזמנו אליו נציגים של 47 מדינות, וכל מומחים בתחום הנדל"ן של קרבנות מלחמת העולם השניה, וארגונים המעורבים בהשבת רכוש יהודי. הכנס מאורגן בתמיכת משרד החוץ של צ'כיה ובשיתוף פעולה עם קרן פורום-2000.

 
מידע נוסף ומפורט יותר באתר הרשמי http://iprc.shoahlegacy.org/

קדושי קהילת פולאבי

שלט לזכר קדושי קהילת פולאבי (Puławy) שבמחוז לובלין הוצב סמוך למקום בו עמד בית הכנסת לפני השואה. השלט מנציח את 3,600 התושבים היהודים של העיירה, אשר נרצחו על ידי הגרמנים.

על השלט נכתב בשלוש שפות - פולנית, עברית ואנגלית - "לזכר כ-3,600 יהודי פולאווי שנרצחו בשנים 1945-1939 בידי המרצחים הגרמנים. בקרבת מקום שכן בית הכנסת אשר הכובשים הגרמנים חיללו והשחיתו"

פעולת הגירוש הגדולה של יהודי המקום היתה בדצמבר 1939, כשהיהודים נצטוו לעזוב את העיר תוך 48 שעות, בקור של 30 מעלות מתחת לאפס. זקנים, ילדים וחולים, שלא היו מסוגלים לעזוב, ננעלו בבית הכנסת, והושארו למותם ללא אוכל וחימום. כ-2,500 נרצחו במחנה סוביבור.

השלט הוצב ביוזמתו של אדם אפטוביץ מישראל.

לזכר יהודי בידגושץ'

שלט לציון זכרם של יהודי בידגושץ' (Bydgoszcz) שבמחוז פוזנן, אשר נרצחו על ידי הגרמנים, הוצב בפינת הרחובות יאן קז'ימייז ופוד בלנקמי, סמוך למקום שבו עמד בית הכנסת בעיר, שנבנה בשנת 1884 והיו בו 482 מושבים לגברים וכ-400 מושבים בעזרת הנשים.

בית הכנסת שירת את 3,500 היהודים שהתגוררו במקום לפני מלחמת העולם השניה (מתוך אוכלוסיה של כ-140,000 איש), וכבר עם תחילת הכיבוש הגרמני הועלה באש ונהרס כליל. סמוך למועד זה גורשו גם כל יהודי בידגושץ מהעיר ורובם ככולם נהרגו על ידי הגרמנים.

על גבי השלט נכתב, בפולנית, עברית ואנגלית "לזכר כ-2,000 יהודים מביגדושץ והסביבה שנרצחו בשנים 1945-1939 על ידי המרצחים הגרמנים. בקרקבת מקום שכן בית הכנסת אשר הגרמנים חיללו ופרקו בשנת ת"ש 1940".

בטקס נכחו אילנה קוזין, יו"ר אגודת ידידות ישראל פולין; אליציה קובוס, יו"ר הקהילה היהודית בפוזנן; ראש העיר של בידגושץ ומכובדים. היוזמה להנצחת הקורבנות היהודים היא של אדם אפטוביץ מישראל.

אחרי למעלה ממאתיים שנה של נוכחות יהודית בעיר שרדו אחרי המלחמה רק כ-40 מיהודי העיר.

תמונות נדירות מגטו לובלין

הגרמנים לא הסתפקו רק ברצח. הם גם תעדו את מעשיהם.
70 שנה לאחר צילום התמונות המתעדות את גירוש היהודים מבתיהם והעברתם לגטו לובלין הן מתפרסמות.
לכתבה בנושא לחץ כאן.
 

חלומות של ניצולי שואה

פרופ' ברברה אנגלקינג, היסטוריונית בכירה ומנהלת המכון הפולני ללימודי השואה,

עורכת מחקר על חלומותיהם של ניצולי שואה - אז, במהלך המלחמה ומיד אחריה, והיום.

 

מי שמוכן לשתף פעולה עם החוקרת מתבקשת ליצור קשר בהקדם.

יוצאי ביאלסקו פודלסקי

האם קיים ארגון יוצאי ביאלסקו פודלסקי  Bielsk Podlaski?

מי מכיר מישהו מיוצאי המקום?

המידע נדרש לצורך מחקר על יהודי המקום הנערך במכון הפולני ללימודי השואה, בראשותה של פרופ' ברברה אנגלקינג.

לזכר יהודי ראדזין פודלסקי

לאחרונה התקיים טכס הסרת לוט מעל שלט לזכר יהודי קהילת ראדזין פודלסקי (Radzyn Podlaski) שבמחוז לובלין. השלט הוצב על גבי אבן בחזית בית הספר המקצועי לשעבר ברחוב ארמיה קריובה, ליד המקום שבו עמד בית הכנסת היהודי העתיק שהוקם בסוף המאה ה-17.  

על השלט נכתב בשלוש שפות - פולנית, עברית ואנגלית - "בקרבת מקום שכן בית הכנסת אשר הכובשים הגרמנים חיללו, הפכו לאורווה והשחיתו. לזכר כ-4,000 יהודי ראדזין והסביבה שנרצחו בשנים 1945-1939 בידי המרצחים הגרמנים"

בטקס נכחו שגריר ישראל בפולין, צבי רב נר ורעייתו, הרב הראשי של פולין, הרב מיכאל שודריך, סגן נשיא הקהילה היהודית בוורשה, אנדז'י זוזולה, יוסף דקר יו"ר ארגון יוצאי לובלין ונכבדי המקום. היוזמה להצבת השלט היא של אדם אפטוביץ, הפועל ללא לאות להנצחת הקהילות היהודיות בפולין.

בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת התגוררו במקום כשלושת אלפים יהודים אשר היוו כ-60% מאוכלוסית המקום, ומספר היהודים במקום לפני פרוץ המלחמה הגיע לכ-4,000. רק 50 יהודים שרדו את השואה.

מצבות התגלו באגם סטז'שינסקי (Strzeszyńskie)

במהלך טיול בשפת האגם הנמצא סמוך לעיר פוזנן שבמחוז וילקופולסקה, נמצאו מצבות שעליהן כתובות בעברית ובגרמנית. בדיקה של המצבות העלתה כי מקורן של המצבות הוא בבית הקברות היהודי ברח' גלוגובסקה (Głogowska) בפוזנן.

בית הקברות הוקם בשנת 1803 ונפגע קשות במלחמת העולם השניה, כשרוב המצבות שמשו לסלילת כבישים גם אחרי מלחמת העולם, כולל הכביש המהיר פוזנן-ברלין.

בשנים האחרונות נמצאו מצבות בחלקים שונים של העיר; חלקן הושב לאתר בית הקברות היהודי והאחרות הועברו למשמרת במוזיאון בז'ביגובו (Żabikowo).

 

תלמידים מצ'נסטוחוב מתארחים בישראל

השבוע התארחו בארץ, בבית הספר התיכון הישראלי למדעים ואומנויות בירושלים 10 תלמידים ו 5 מורים מבית הספר התיכון לאומנויות בצ'נסטוחוב   Zespołu Szkół Plastycznych

תוכנית לימודים וסיורים עשירה הוכנה לאורחים מפולין על ידי מר חיים בן שטרית , ראש מגמת האומנות בתיכון שכללה בין היתר סיורים בעין גדי, ים המלח, יריחו ובית לחם, סדנאות אומן ללימוד משותף עם התלמידים הישראלים, ביקור במוזיאונים שונים לאומנות בירושלים, ביקור ביד ושם ועוד פעילויות רבות אחרות.

ביום שישי ה 9.11.12 ביקרו התלמידים בתל אביב כאורחי ארגון יוצאי צ'נסטוחוב בישראל וסיירו בין היתר ביפו העתיקה, שוק הכרמל, העיר הלבנה של תל אביב, שפת הים ובסיומו של יום  עמוס התארחו בביתם של עדה ושמואל וילנברג שם הוצגה להם תערוכת פסלי הברונזה על טרבלינקה שפיסל שמואל.

בית הספר התיכון לאומנויות בצ'נסטוחוב עוסק רבות בשימור המורשת היהודית של העיר והביקור היה חלק מפעילות עניפה המתקיימת על ידו בתחום זה.

ביקור זה הינו ביקור גומלין לאחר שבחודש ספטמבר התארחו בצ'נסטוחוב תלמידים מהתיכון למדעים ואומנויות מירושלים ובחול המועד סוכות (אוקטובר 2012) הוקמה בשטח בית הספר הסוכה הגדולה ביותר באירופה במסגרת הכינוס הרביעי העולמי של יהודי צ'נסטוחוב.

עבודות לשיפוץ בית העלמין היהודי ב-סטז'גום (Strzegom)

לאחרונה הסתיים פרויקט שיקום ושיפוץ בית הקברות היהודי בעיירה סטז'גום (Strzegom), אשר נמצאת 52 ק"מ מערבית לוורוצלב, בקרבת הגבול הגרמני.

במהלך השיפוץ נוקה המקום, נבנתה חומה וכ-80 מצבות שופצו והושבו למקומם.

משתתפי הפרוייקט, אשר מומן על ידי קרן האיחוד האירופי,  ערכו היכרות עם התרבות היהודית ועם ההיסטוריה של המקום. בעיירה חיים היום למעלה מ-16 אלף תושבים. 

מבצע לניקיון בית העלמין היהודי בז'לונה גורה ( Zielona Góra)

בעיר ז'לונה גורה (Zielona Góra) התקיים מבצע מיוחד לניקיון ושיקום בית הקברות היהודי שנמצא בצומת הרחובות וורוצלבסקה ו-חמיילנה בעיר.

בפרוייקט השתתפו כמה עשרות אנשים, ביניהם אנשי המנהל המקומי ונציגי הקהילה היהודית באזור, ועיריית ז'לונה גורה העניקה למשתתפים ציוד וכלי עבודה. 

אתר המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין

בימים אלה, לאחר שנה של הכנה, מספק המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין בוורשה אתר נוח לשימוש, המציג את האוספים של פריטים הקשורים לתרבות היהודית בכתובת: www.jewishmuseum.org.pl.

מסד הנתונים המרכזיים הוא מאגר מידע מקוון המאפשר גישה למידע על אתרים ומסמכים, שעד כה היו פזורים באוספים שונים בפולין. בשלב זה, הועלו לאתר למעלה מ-3,000 פריטים מהאוספים של המוזיאון לתולדות יהודים פולין והמכון להיסטוריה היהודי.

המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין שואף לשתף פעולה עם מוזיאונים רבים, כדי לאפשר גישה מירבית לאוספים המתעדים את החיים היהודיים בפולין וכן במזרח ובמרכז פולין, וכבר חתם על הסכם עם מכון YIVO בארה"ב. במכון YIVO למעלה מ-24 מיליון פרטים הנוגעים להיסטוריה של יהודי מזרח ומרכז אירופה, וכל אלה אמורים להיות נגישים באמצעות האתר של המוזיאון בוורשה.

ארועי הנצחה בשיימיאטיצ'ה ( Siemiatycze)

הקרן לשימור המורשת היהודית (Fundacja Ochrony Dziedzictwa Żydowskiego – Fodz) יחד עם ראש עיריית שיימיאטיצ'ה ( Siemiatycze) שבצפון מזרח פולין מקיימת החודש, בבית הקברות היהודי שברחוב פולניי (Ulica Polnej) ארועים לציון 70 שנה לחיסול הגטו בעיר.

 

במסגרת אירועי ההנצחה יוסר הלוט מעל שלט לזכר קורבנות חיסול הגטו ותפתח תערוכה בנושא: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא".

 

בעיר, שהיתה שייכת למחוז ביאליסטוק והיום שייכת למחוז פודלסקי, התגוררו לפני המלחמה למעלה מ-4,000 יהודים שהיוו כ-53% מתושבי המקום.

 

למידע נוסף על העיירה:

http://www.kirkuty.xip.pl/siemiatycze_zaglada.htm

יהודי אוכוטניצה (Ochotnica)

בכפר שבו גרים הורי, אוכוטניצה (Ochotnica) שליד נובה טארג במחוז קרקוב, רוב האנשים המובגרים שזוכרים את החיים לפני מלחמת העולם השניה, מעידים כי החיים המשותפים בכפר, של היהודים והפולנים, היו הרמונים; בכפר גרו למעלה מ-100 יהודים בין כ-3,000 פולנים.

אמי  בת השמונים סיפרה לי כי למשפחתה היו יחסים טובים מאד עם משפחה יהודית במקום, ולדוגמא סיפרה שכאשר היתה משפחתה נוסעת לסוף השבוע למקום אחר, היתה משאירה את המצרכים אצל המשפחה היהודית, למרות שזה לא היה אוכל כשר. עוד אמי סיפרה כי לא פעם נכנסה לבית השכנים היהודים בזמן שבעל הבית התפלל, והוא רק הורה ביד היכן להשאיר את המצרכים והמשיך בתפילה. בימי ראשון, בדרך לכנסיה, היא סיפרה, נהגו התושבים לערוך קניות בחנויות של היהודים שהיו פתוחות.

הכפר ארוך מאד, כ-38 ק"מ, ולפני המלחמה  נהוג היה לומר כי בכל בית שני גר יהודי.  בבעלות היהודים היו ששה בתי מרזח, כמה עשרות חנויות ושתי מנסרות, והפולנים עסקו בחקלאות. על ההשפעה של האוכלוסיה היהודית על המקום תעיד העובדה כי האיור של חותמת המקום, לפני המלחמה, היא סמל החרב של הכפר ובנוסף "מגן דוד".

ההיסטוריה של יהודי אוכוטניצה כלל אינה ידועה. אין ספר או מאמר בנושא. הדבר היחיד הקיים עדיין הוא זכרונם של אנשים, וחשוב להעלות את הזכרונות האלה על הכתב. אשתדל לעשות זאת.

אם יש אנשים בישראל שהם ילידי הכפר אולי יוכלו הם להעשיר את הזכרונות?

הערה: ב"פנקס הקהילות" בהוצאת "יד ושם" בכרך מס' 3 עמ' 367 נכתב כי מתחילת המאה ה-17 היה המקום כפר בבעלות פרטית. לפני מלחמת העולם השניה חיו בו 103 יהודים ואלה נשלחו בחודש יולי 1942 או באוגוסט לגטו בנובי טארג. ב-30 באוגוסט 1942 נשלחו אל מותם במחנה המוות בלזץ'.

Tadeusz Krolczyk

Tadeuszkrolczyk@mifgash.org.pl

תכנית לשיפוץ חזית בית העלמין היהודי בבילגוראיי

בית העלמין בבילוגראיי, שבזמן המלחמה נעקרו כמעט כל מצבותיו ופוזרו ברחבי העיירה, גודר במשך הזמן, המצבות נאספו מן הרחובות, הוחזרו לבית העלמין והונחו על פני הקרקע.

עד לאחרונה שררה שם הזנחה, ועשבי פרא צמחו וכיסו את המצבות. ל

אחרונה מתקיימים מגעים על מנת שעיריית בילגוראיי ותלמידי המקום יתחזקו את בית הקברות.

ארגון בשביס זינגר בבילגוראיי מתכנן לשנות את חזית הכניסה לבית העלמין היהודי על ידי הצבת  קיר זיכרון שבו יונצחו כל קדושי הקהילה שנרצחו.

שבעים שנה לחיסול גטו ביאלה-ראבסקה

בסוף אוקטובר ציינו תושבי ביאלה-ראבסקה (Biała-Rawska) שבעים שנה לחיסול הגטו היהודי בעיירה.

את אירועי הזכרון, בהם ישתתפו תושבי העיירה וניצולי שואה ילידי העיר, מארגנת האגודה המקומית להיסטוריה, והסיסמה המלווה אותם מביאה את מילותיה של הסופרת אגתה טושינסקה, "האדם הוא זכרון".

לאחר דקת דומיה ותפילת זכרון בבית הקברות היהודי, יצפו המשתתפים בתערוכת צילומים בנושא "האדם הוא זכרון"; לסיום יסיירו בככר השוק, ממנה נשלחו היהודים אל מותם במחנות ההשמדה.

לפני המלחמה חיו בביאלה-ראבסקה 450 משפחות יהודיות שמנו כ-2,000 איש והיוו 60% מתושבי המקום. היום גרים בעיירה, הנמצאת דרום-מערבית לוורשה, כ-3,500 איש.

ספר היזכור של העיירה בכתובת: http://www.jewishgen.org/Yizkor/Biala_Rawska/Biala_rawska.html