מדריך אינטרנטי של פרושקוב

אגודת פרושקוב (Pruszków) השלימה את השלב הראשון של הפרוייקט "פרשוקוב האינטרנטית". 

הפרוייקט, שמטרתו ללמד את ההיסטוריה של המקום באמצעות אמצעי תקשורת מתקדמים, ממומן על ידי העיר ועל ידי המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין בוורשה.

הפרוייקט כולל מדריך אינטראקטיבי להיסטוריה של העיר ותושביה בשלושה נתיבים: נתיב החיים בעיר הכבושה בידי הנאצים בשנים 1945-1939; נתיב חיי היהודים בעיר ונתיב התושבים המפורסמים של המקום (http://poznaj.pruszkow.pl/).

העיר פרושקוב נמצאת במחוז ורשה, ורק במחצית השניה של המאה ה-19 החלו להתיישב בה יהודים, ואלה התפרנסו ברובם ממסחר ואומנות.

באוקטובר 1940 הוקם בעיר גטו שכלל 18 בתים ובהם התגוררו בצפיפות כ-1,400 איש. עם חיסול הגטו, ב-31 בינואר 1942, הובלו כל תושביו בקרונות בקר לגטו ורשה, ומשם הובלו אל מותם בטרבלינקה.

יומן סודי מגטו ורשה

במוזיאון לוחמי הגטאות התקבל יומן סודי של אלמוני מוורשה.

ביומן מתאר את זכרונותיו יהודי בן 37, כפי שהם נחווים על ידו בעת הגירוש לאומשלאגפלאץ, ההמתנה לסקלציה והמסע באפריל 1943.

היומן מכיל 28 עמודים כתובים בפולנית וממנו עולה כי המחבר, יליד אפריל 1906, הוא עורך דין דובר פולנית ורוסית, אשר בנובמבר 1939 עבר את הגבול מביאליסטוק לוורשה.

אביו ואחותו נספו באקציה הגדולה, אמו נספתה בעת כתיבת הטקסט ואישתו הספיקה לעבור לצד ה"ארי". לאחר הסלקציה באומשלאגפלאץ הוא נשלח למחנה טרבניקי, וגורלו לא ידוע.

http://www.gfh.org.il/?CategoryID=500&ArticleID=2386.

סדנה בבית הכנסת בזמושץ'

ב-29 בינואר מקיים המרכז לשימור מורשת יהודי זמושץ והמוזיאון סדנה לתלמידים בנושא "השמדת היהודים באזור זמושץ".

הסדנה שתתקיים בבית הכנסת במקום, אשר שופץ להפליא, ברחוב פרץ 14, והיא מיועדת לתלמידי תיכון.

הארוע מתקיים לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ובאמצעות הסדנה מבקשים לכבד

את זכרם של קורבנות השואה, ללמד את הצעירים את ההיסטוריה של המקום ויהודיו

וזאת באמצעות עבודה משולבת עם מסמכים וצילומים וכן על ידי שמיעת עדים. 

נר התייחדות ב-27 בינואר

השטעטל הוירטואלי בפולין (http://www.sztetl.org.pl) פונה אל תושבי פולין

ומציע להם לציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, החל ב-27 בינואר,

על ידי הדלקת נר בחלון ביתם, בשעה 18:00, ובאופן זה להתייחד עם זכרונם של הניספים.

68 שנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ

ביום ראשון ה-27 בינואר, הוא יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קרבנות השואה, יתקיים באושוויץ ארוע לציון 68 שנה לשחרור המחנה.

הטקס יתקיים בשעה 12:00 בשטח המחנה לשעבר ואחריו תפתח בבלוק הרוסי, בלוק 14, תערוכה שהוכנה על ידי המוזיאון הרוסי "טרגדיה. אומץ. שחרור" ולסיום יתקיים טקס לזכר הקורבנות ותפילה באנדרטה בבירקנאו.

הסמל החזותי של הארוע הוא דמותה של אסירה יהודיה פולני, בכותרת "שחרור". התמונה מציגה את השמחה בסוף הטרגניה אך גם את המחיר הבלתי נתפס שגבתה המלחמה והטראומות שעמם יחיו המשוחררים כל חייהם.

באירועים ישתתפו אסירים לשעבר, נציגי ממשלת פולין ורוסיה, סגל דיפלומטי, אנשי דת, ראשי קהילות ורשויות ואחרים.

צעדה לזכר אסירי אושוויץ

מה-18 ועד ה-20 בינואר מתקיימת, זו הפעם השניה, צעדה לזכר אסירי אושוויץ אשר גורשו לפני 68 שנה ממחנה הריכוז אל תוככי הרייך; 

האסירים נאלצו לצעוד בקצב רצחני, במזג אוויר קר, רוחות, גשמים ושלג, כשרבים מהם נרצחו בדרך.  

ימי יהדות

במחצית חודש ינואר מציינים בערי פולין "ימי יהדות"  והמוטו שנבחר השנה על ידי ועדת הבישופים הפולנים לקוח מספר בראשית  "אני יוסף אחיכם".

ימי היהדות נערכים ביוזמת הכנסייה הקתולית מזה 16 שנה.

הארועים מתקיימים בשיתוף עם הקהילות היהודיות במקום, וכוללים תפילות, תערוכות, דיונים, לימודי תנ"ך וקונצרטים.

ועדת הבישופים החליטה להתרכז השנה באפשרויות הדיאלוג בין הנוצרים ליהודים, כבני משפחה אחת.

ארגון יוצאי בילוגראיי בישראל מארגן סיור בפולין עם דגש על בילגוראיי

הסיור יתקיים מה-30.7.2013 ועד ה-9.08.2013 ויכלול את המקומות: ורשה,  זמושץ', לובלין, שצ'בז'שין, יוזפוב, בלזץ', לנצוט, טרנוב, קרקוב, ויליצקה, פלשוב, אושוויץ-בירקנאו, דז'יאלושיצה, פינצ'וב, קיילצה.

מדריכת הסיור היא  ד"ר אמונה נחמני גפני.

המעוניינים להצטרף מתבקשים לצור קשר עם ישראל בר-און

במייל baron-i@zahav.net.il  

או באמצעות הטלפונים: 052-3198822, 03-5718244

או עם רבקה ניב במייל rivka783@zahav.net.il

או באמצעות הטלפונים 03-6967589, 054-2347589

בית העלמין שבאופוטוב

בית הקברות היהודי ששכן ברחוב קופרניקה ב-אופוטוב (Opatow ) שליד קילצה נחרב כולו,
ומקומו יש היום פארק רחב ידיים, ובו הוצבה אנדרטה לזכרון.

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין (FODŻ) ניהלה מגעים מוצלחים עם ראשי העיר במטרה להסדיר את התנהגות התושבים במקום אשר שימש בעבר כבית עלמין יהודי.

בית העלמין נוסד עוד במאה ה-16, והוא נהרס על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה והקומוניסטים השלימו את עבודות חיסול בית הקברות בשנות ה-60 של המאה העשרים.

שופצה הגדר בבית הקברות של לומזה

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין  (FODŻ) משפצת את הגדר שמקיפה את בית הקברות

של לוֹמְזָ'ה (Łomża), עיר המרוחקת כ-80 ק"מ מביאליסטוק שבצפון מזרח פולין.

בית הקברות הוקם בשנת 1890 ברחוב Waska ושטחו 1.93 הקטר.

הקבורה האחרונה נערכה במקום בשנת 1939, והיום יש במקום כ-500 מצבות שנשתמרו.

לפני מלחמת העולם השניה התגוררו בעיר כ-11,000 יהודים, אשר היוו כרבע מכלל תושבי העיר.

רוב היהודים התגוררו במרכז העיר, התפרנסו ממסחר ומלאכה זעירה.

פרוייקט הצחת בית הקברות ב-חויניצה

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין  (FODŻ) בשיתוף עם אגודת התרבות המקומית ביצעו פרוייקט להנצחת בית הקברות היהודי ב-חויניצה (Chojnice) שבמחוז פומרניה.

בית הקברות היהודי הוקם ברחוב מיצקביצ'ה עוד במאה ה-18, ולפני המלחמה התגוררו בעיר כ-100 יהודים. בזמן המלחמה נהרס בין הקברות ולא נותר ממנו כל זכר.

 

לאחר המלחמה שימש השטח למוסכים ולגן ילדים.

נוקה בית העלמין של זלחוב

לאחרונה נוקה בית העלמין של זלחוב (Zelechow) שבאיזור לובלין. הפרוייקט בוצע על ידי הקרן לשימור מורשת יהדות פולין  (FODŻ) ובשיתוף עם ארגון יוצאי זלחוב בישראל.

 בין שתי מלחמות העולם חיו במקום כ-5,500 יהודים, אשר היוו כמחצית מתושבי העיר. היהודים התפרנסו מתעשייה זעירה ומסחר זעיר.

 

באוקטובר 1940 הוקם במקום גטו פטור, ועם פרוץ המלחמה בין גרמניה לברית המועצות, ביוני 1941, נאסר על היהודים לצאת ממקומות מגוריהם, למעט לעבודה, באוקטובר אותה שנה נסגר הגטו.

 

כשנה מאוחר יותר גורשו יהודי המקום אל מותם בטרבלינקה.

גודר בית העלמין ב-מוגיילניצה

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין (FODŻ) השלימה לאחרונה את בניית גדר המקיפה את בית העלמין
 ב-מוגיילניצה (Mogielnica) שבאיזור ורשה. הפרוייקט בוצע בשיתוף עם HFPJC Avoyseinu.

 בית הקברות במקום הוקם כבר במאה ה-18 , אך הוא נהרס כולו בזמן השואה ובמקום נותרו רק כמה חלקי מצבות. אחרי המלחמה נבנו במקום שני "אוהלי" צדיקים.

 

בתקופה שבין שתי המלחמות חיו במקום כ-2,700 יהודים אשר היוו כ-60% מאוכלוסיית המקום, רובם התפרנסו ממסחר ומלאכה. מיד לאחר פלישת הגרמנים למקום הם שרפו את בית הכנסת הישן על ספרי התורה שבו, ובית המדרש הפך לאורווה.

גורלם של יהודי מוגיילניצה היה כגורלם של יהודי הסביבה אשר גורשו לגטו ורשה ונרצחו רובם.