ביקור עמיתים – "נווה שרה הרצוג" בני ברק ובית ספר מורשה ע"ש לאודר – וורשה, פולין

השבוע ביקרו באולפנת "אורט - נווה שרה הרצוג" 24 מורי ביה"ס העברי "מורשה" ע"ש לאודר מוורשה, בראשות המנהל מר מתי פאוולק. האורחים ביקרו וסיירו במעבדות למדעים והנדסה ביו-רפואית החדישות, בספריה ובפנימיה המפוארת.

הפעם לראשונה נשמעו בשבילי האולפנה גם קולות בפולנית.

פרק מיוחד הוקדש בסיור למפגש בשולחנות רב-שיח בין אורחים מפולין לבין ניצולות השואה ותלמידות ביה"ס המאמצות אותן בשנים האחרונות בפרויקטים הייחודיים  - "מחוברים" ו"משפט ציבורי" בשיתוף רשת אורט ישראל.

במהלך רב השיח זלגו הדמעות, משני צדי השולחן, האורחות והמארחות. הפעם היו הניצולות מארחות הכבוד בראש מורם וגאה, כפי שמספר מר יוסף גליק, מנהל האולפנה, על אדמת מדינת ישראל ועם המשפחה המורחבת והמחבקת "אורט - נווה שרה הרצוג".

בסיום הביקור סוכם בין שני המנהלים מ"נווה שרה" - "מורשה-וורשה" לפתוח ערוץ הידברות ועזרה קבועה, במקצועות הקודש, העברית ופעילויות לקראת חגי ישראל באמצעות שיחות ועידה ושעור קבוע בין כתה בוורשה לכתה ב"נווה" – כמסורת הקשרים בין האולפנה לבי"ס במוסקבה.

הביקור היה ביוזמת שוש גורמן הנמרצת מפקחת במנהל חברה ונוער , ד"ר מרים דוד העוסקת בקשרי פולין במכללת לוינסקי ויוסף גליק מנהל האולפנה. הערב הסתיים בסעודה חגיגית באולפנה.

גרודז'יק מזוביצקי – מרכז רב תרבותי

ב-גרודז'יסק מזוביצקי (Grodzisk Mazowiecki) מתקיימת סדרה של מפגשים, הרצאות, סדנאות, סיורים ותערוכות, שכותרתם "מפגשי גרודזי'ק 2014 – רב תרבותיות". האירועים מוקדשים ליהודים, גרמנים, אמנים, צ'כים ואחרים שהתגוררו בעיר.

עשרות אנשים הנציחו, במרכז העיר, את קורבנות השואה, ביום השנה ה-73 לגירוס היהודים מ-גרודזי'סק מזובייצקי לגטו ורשה (לפני המלחמה היוו התושבים היהודים בעיר כ-80%). 

זכרונות נכדתו של אמון גאת

השבוע תגיע לחנויות הספרים בפולין המהדורה הפולנית של ספרה של ג'ניפר טייגה, נכדתו של אמון גאת, הרוצח ממחנה הריכוז פלשוב, אשר נדון בשנת 1946 למוות בתליה.

ג'ניפר טייגה היא בתם של אם גרמניה ואב ניגרי, וכשהיה בת ארבעה שבועות נמסרה על ידי אמה (בתו של גאת) לבית יתומים, בגיל 7 אומצה כחוק ובבגרותה גרה ולמדה בישראל כ-4 שנים. כל אותם שנים לא ידעה מי היתה משפחתה ורק לאחר פרסום ספרה של אמה, גילתה את האמת על סבה ומשפחתה.

לרגל השקת הספר בפולין יתקיים מפגש עמה במוזיאון גליציה בקרקוב.

מפגש אזכרה שנתי של ארגון יוצאי דרוהוביץ-בוריסלב והסביבה

בית הקברות היהודי בסלוביצה הוכר כאתר שמור

בית הקברות היהודי ב-סלוביצה (Słubice) ברחוב  טרנספורטובה הוכר כאתר שמור על ידי שלטונות מחוז לובלסקי. בית הקברות נמצא בבעלות הקרן לשימור מורשת יהדות פולין.

בית הקברות הוזכר לראשונה במסמך מה-2 ביולי 1399 ונחשב לאחד העתיקים ביותר באירופה כולה. טקס הקבורה האחרון התקיים במקום ב-11 בדצמבר 1944, ובתקופת הרפובליקה העממית של פולין סבל המקום מהרס רב, כולל הרס כפת בית הלוויות ורוב המצבות ובסופו של דבר הוקם במקום מבנה מסחרי.

מחוז סלוביצה רכש את הקרקע ומסר אותו לקהילה היהודית בשצ'צ'ין, וזו נתנה אותו לקרן לשימור מורשת יהודי פולין ( FODŻ ) .

נוקה בית הקברות היהודי בקרקוב

בית הקברות "החדש" ברחוב מיודובה בקרקוב נוקה והצמחיה נגזמה.  ראו בתמונות שצולמו בינואר 2014.
https://drive.google.com/folderview?id=0BzmTjNpwCdTESFpjd2dyWklEUnM&usp=sharing

מוזיאון לתולדות היהודים יבנה בגליביצה

בית הלוויות שבבית הקברות בגליביצה (Gliwice) ישופץ ויוסב למוזיאון לתולדות היהודים בשלזיה העילית.

המוזיאון החדש יהיה שלוחה של המוזיאון העירוני, ויהיו בו תערוכות מולטימדיה המתארות את ההיסטוריה של התיישבות יהודית שבלזיה העילית - מימי ביניים ועד לאחר מלחמה – ומאגר מידע. גפ כיפת פנים המבנה, שמים זרועים כוכבים, תשוחזר.

פתיחת המוזיאון מתוכננת ל-2015 במימון מלא של עירית גלביצה.

האם המוזיאון בבית הכנסת לשעבר בלצ'נה יסגר?

עתידו של המוזיאון היהודי האיזורי בלצ'נה (Leczna) השוכן בבית הכנסת מהמאה ה-17, אינו מובטח, והוא עומד בפני סגירה בשל עלויות התחזוקה הגבוהות.

המוזיאון, שבו תערוכה קבועה של כ-17,000 חפצי יודאיקה, הוא אחד מבתי הכנסת הבודדים בפולין ששופץ והיה למוזיאון ומרכז תרבות. 

משפחת למברגר מוורשה

פרופ' אנגלקינג מאוניברסיטת ורשה מבקשת, לצורך מחקרה, מידע על משפחת למברגר (אולי למברג) מוורשה. לפני המלחמה היתה בבעלות המשפחה חנות סחורות ברחוב שביטוקזיסקה (Świętokrzyska) והמשפחה התגוררה ברחוב ז'יטניה (Żytna). בספר הטלפונים של ורשה משנת 1938/39 יש רישום של ז. למברגר, עסקי חייטות, ברחוב שביטוקזיסקה 43 ובספר העסקים הקטנים של ורשה משנת 1936 רשומה באותה כתובת חברה למכירת מוצרי חייטות של ז. למברגר ובבעלות ק. למברגר. עוד ידוע כי היה במשפחה בן, הנריק, בגיל 20 בערך, ולו אחות צעירה, וכי בזמן המלחמה היו בגטו, ואחר כך האם ושני הילדים היו בצד "הארי".

כל מי שיכול לשפוך אור על גורלo של בני המשפחה, שנרצחו ב-1943 מתבקש לכתוב אל

haber.lili@gmail.com

אזכרה - יוצאי דרוהוביץ - בוריסלב והסביבה

על יהודי אזור פוזנן

לאחרונה ראה אור הגליון החדש של המגזין “Miasteczko Poznan” (=העיר הקטנה פוזנן), מגזין המוקדש להיסטוריה ולתרבות של יהודי וילקופולסקה. מכל המגזינים שרואים אור בפולין על ההיסטוריה והתרבות היהודית, הרי ש-“Miasteczko Poznan” הוא המקיף ביותר ובגיליון האחרון 190 עמודים ולמעלה מ-20 מאמרים בנושאים רבים.

שברי מצבות אותרו בנובה זמיגרוד

אגודת הקהילות הנוצריות ע"ש לאון קרצינסקי בנובה זמיגרוד (Nowy Żmigród  ביידיש זשימגראד) , בשיתוף עם הקרן לשימור מורשת יהדות פולין, הצליחה לאתר בסביבות העיר מספר של שברי וחלקי מצבות שהיו בשטחים פרטיים. שברי מצבות אלה הועברו לבית הקברות היהודי בנובה זמיגרוד.

נוקה אוהל יצחק ליברמן ברופצ'יצה

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין ביצעה עבודות ניקיון באיזור אוהל יצחק ליברמן,

בבית הקברות היהודי ברופצ'יצה (Ropczyce ביידיש - ראָפּשיץ) שבדרום מזרח פולין.

חסידות רופשיץ הייתה חסידות גדולה בגליציה, ומחסידות זו התפצלו חסידויות רבות.

רוב החצרות והחסידים שצמחו מחסידות רושפיץ נכחדו בשואה.

מצבות מאוסטרובייץ שביטוקז'סקי ורוהטין

רשימה חדשה של 157 מצבות מבית העלמין באוסטרובייץ שביטוקז'יסקי (Ostrowiec Swietokrzyski)

 ו-רוהטין (Rohatyn) פורסמו באתר של Virtual Shtetl (http://www.sztetl.org.pl/pl/pwk/?obj_id=4621,cmentarz-przy-ul-sienkiewicza /). תעוד המצבות וצילומן בוצע על ידי חברי ארגון Nie z tej bajki (לא מהאגדה הזו) ומרלה ראוכר אוסבורן ותרגום הכתובות לעברית בוצע על ידי רנטה אשינס.

בשנת 2011 השיק המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין פרוייקט "זכרון באבנים" ובמסגרתו מתעדים מתנדבים את המצבות בבתי קברות יהודיים. בפולין כ-1,200 בתי קברות יהודיים שרובם חרבים ועזובים, ואין בהם מצבות כלל או ששרדו מצבות מעטות או שברי מצבות. עד כה הושלם תעוד של 79 בתי עלמין והשנה מתוכנן סיום תעוד של עוד 5000 מצבות.

בביאליסטוק זוכרים

במלאת 71 שנה לאקציה הראשונה של יהודי ביאליסטוק יזם המרכז הפולני ישראלי ללימודי אזרחות מספר מפגשים של תושבי העיר.

המפגשים התקיימו על יד האנדרטה בבית הכנסת הגדול, בבנין שמאחורי רח'  סוראסקה ( Suraska) מס' 1, על יד האנדרטה לגיבורי הגטו בכרר טננבאום ועל יד השלט לזכרו של יצחק מלמד ברחוב מלמד.  התושבים הדליקו נרות זכרון לזכר הנספים.

גטו ביאליסטוק הוקם על ידי הגרמנים ב-26 בנובמבר 1941 ולמעלה מ-40,000 יהודי העיר והסביבה אולצו לגור בו. רוב התושבים היהודים של העיר נרצחו בטרבלינקה או נרצחו ביריות באזורי רצח. רק מעטים מיהודי העיר שרדו.

מצבות נמצאו בליפנו

במהלך עבודות שיקום ברחוב קלינסקיגו שבליפנו (Lipno) במחוז Kujawsko-Pomorskie התגלו מספר שברי מצבות מבית עלמין יהודי, ובינהם מצבה אחת שנשתמרה בשלמותה – מצבתה יוטל מונוביץ, בת משה יהודה ליכטנשטיין שנפטרה בשנת 1899.

במהלך מלחמת העולם השניה הורו הגרמנים להשתמש במצבות היהודיות על מנת לסלול את חצרות בעיר ועל שטח בית הקברות המקומי הוקמו בניני מגורים.

על פי "יד ושם" גרו במקום, לפני המלחמה, 130 יהודים.

שרידי מצבות נמצאו ב-ריצ'בול

בריצ'בול (Ryczywół) שבמחוז וילקופולסקה התגלו שרידי מצבות יהודיות שהשתמרו במצב טוב יחסית, ושימשו לבנייה.  

המצבות עשויות להיות מועברות לבית הקברות בפוזנן.

על פי "יד ושם" גרו במקום, לפני המלחמה, כ-80 יהודים.

מוזיאון יהודי בביאליסטוק

עירית ביאליסטוק הקצתה סך של 50 אלף זלוטי עבור תחילת פרוייקט הקמת מוזיאון שיוקדש להיסטוריה של הקהילה היהודית המקומית בביאליסטוק.

המוזיאון אמור להבנות במפעל לשעבר של ברק וחיה-ליבה לסש (Berek & Chaja Liba Lesesz) ברחוב קייובסקה 1 (Kijowska) שברובע חאנאיקי (על שמה של חנה) שרוב תושביו היו יהודים.

המוזיאון החדש אמור להצטרף למוזיאונים לתרבות יהודית שנפתחו בשנים האחרונות בפולין: בזמושץ נחנכה ב-2011 תערוכת מולטימדיה המציגה את חיי יהודי האיזור; ב-2012 נפתחה תערוכה דומה במרכז התרבויות בדמברובה-טרנובה; ובשנת 2013 נפתחו שלושה מוזיאונים המציגים את התרבות היהודים - במוזיאון של מזובשה, חמלניק וכמובן – המוזיאון בוורשה.

נוקה בית הקברות ב-זלחוב

הקרן למורשת יהדות פולין סיימה פרוייקט של ניקוי בית הקברות היהודי 

ב-זלחוב (Zelechow, ביידיש =  זשעלעכאָוו). בית הקברות הוקם במאה ה-19

ועדיין נותרו בו מספר קטן של מצבות.

לפני מלחמת העולם השניה גרו בעיירה כ-8,500 תושבים ו-70% מהם היו יהודים.

עם הכיבוש הגרמני רוכזו היהודים בגטו שאליו הובאו יהודים נוספים מעיירות הסביבה,

ובספטמבר 1942 חוסל הגטו, כאלף מתושביו נרצחו במקום והאחרים הובלו לטרבלינקה.