בתחילת חודש אוגוסט נערך וודוביצה (Wadowice) טקס לציון 70 שנה
לחיסול הגטו בעיר, שהתרחש ב-10 באוגוסט 1943. אליו הובאו גם יהודים נוספים מעיירות הסביבה כמו
אנדיכוב, זטור, קלווריה, סוכה, קנט, מישלניץ קנטי ועוד.
תפילות
"קדיש" ו"אל מלא רחמים" נאמרו במקום בו עמד בית הכנסת ובבית
הקברות, ובטקס השתתפו זיגמונט ארנהלט – שהצליח לברוח מהגטו בעזרתם של חסידי אומות
עולם אנילה ויוזף קמינסקי – בניהם של התושבים היהודיים המקומיים שהגיעו במיוחד
מישראל ונציגי העיר.
הישוב
היהודי במקום החל בשנת 1867, עם בואו של היהודי הראשון למקום, ו-15 שנים מאוחר
יותר היתה במקום כבר קהילה יהודית שהקימה את בית הקברות ובית הלוויות שעדיין עומדים
במקומם, נבנה בית כנסת ומוסדות קהילה. לפני המלחמה חיו במקום 2,500 יהודים, שהיוו
כ-25% מתושבי העיירה.
באוקטובר
1939 שרפו הגרמנים את בית הכנסת, וב-1942 נשלחו אל מותם בבלזץ' כל מי שהוגדר על
ידי הגרמנים כמי שאינו מסוגל לעבוד. ביום חיסול הגטו נשלחו אל מותם באושוויץ
כ-1,500 יהודים שהצטופפו בשטח קטן מאד של הגטו המקומי.
היום מתגורר במקום יהודי אחד בלבד, יעקב שנצר, אך במקום עומד
על תילו הבניין שבו עמד המקווה המקומית והבנין של סוחר היהודי חיים בלמוט – הבית שבו
נולד האפיפיור יוחנן פאולס השני, הוא קרול וויטילה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה