קראו http://natemat.pl/75119,
בעצב, אכזבה ואפילו חוסר אמון קראתי באתר האינטרנט של המגזין האחרון "אודות" את המאמר של מר מיכאל גושיור שכותרתו "הרס מלונות, לא מכבדים את הפולנים, המאבטחים אגרסיביים - האמת על הנוער הישראלי בפולין?". בסופו של המאמר יש סימן שאלה, אבל לכל מי שיש סבלנות לקרוא את הדברים עד הסוף וקרא את כל המקרים המתוארים, לא יהיה לו צל של ספק שצריך שהדברים הכתובים הם אמת לאמיתה, והמסקנה ההכרחית היא כי יש לאסור על בני הנוער מישראל את הנסיעות לפולין. ביקורים לפולנית. כבר מזמן לא קראתי טקסטים יותר חד צדדיים, מטעים ופשוט לא הוגנים.
בבקשה להבין אותי היטב: אני לא טוען שהארועים המתוארים על ידי המחבר אינם נכונים. מאד הייתי רוצה שכך יהיה, אך אלה הן עובדות שאין להכחישן. אני יודע, כי לא פעם אני צריך להגיב עליהם. בסיפוק אני חייב להוסיף שזה בדרך כלל מקרים מהעבר ולא מקרים מהשנים האחרונות.
אכן , במרס 2007 הייתה תקרית מצערת עם רוברטו ל ', איטלקי שחי בקרקוב , שדרש בזעם לדומם את מנוע האוטובוס שחנה בקז'ימייז', ואנשי הבטחון סברו כי הוא מחבל או שיכור אנטישמי, והפילו אותו על הקרקע. כמו כן, באותה השנה, קבוצה של צעירים חסרי רסן ומתוסכלים מחיפה הזמינה חשפנית לחדרם במלון בוורשה, ארוע שעליו נכתב מאוחר יותר בהרחבה בעיתונות בישראל.
היו גם מקרים מצערים בבתי מלון. כל האירועים הללו התרחשו לפני זמן רב, ובהתחשב בעובדה שמאצ'יק, הבן של אלי סידי, הוא כבר בן 27, זה קל לחשב שההיסטוריה המתוארת התרחשה לפני עשר שנים לפחות. אבל בכל זאת עולה בברור מהדוגמאות שנדונו, האם הם מעידים על "חוסר הרצון של צעירים יהודים לפולנים ?"
בהתחשב בכך שבשנת 1988 משרד חינוך הישראלי השיק תכנית הגעה של צעירים לפולין, וכל שנה מגיעים כמה עשרות אלפי ישראלים צעירים (לאחרונה למעלה מ-30 אלף לשנה), קל לחשב שבמהלך עשרים וכמה השנים האחרונות ביקרו בפולין כמה אלפי קבוצות, ובסך הכל למעלה מחצי מיליון תלמידי תיכון ישראליים והמקרים עליהם נכתב הם בקושי טיפה בים.
ממש באותו זמן, לארץ הקודש (ולא לישראל) הגיעו לפחות באותה מידה, אם לא יותר, צליינים פולנים. אפשר לפגוש אותם כמעט בכל טיסה של לוט או של בקווים מוורשה, קרקוב, קטוביץ – לתל אביב. לא פעם ולא פעמיים הייתי עד לכך ששיכור, החוזר נלהב מהטיול המרגש לארצו משמיע הערות עסיסיות נגד יהודים . אבל איכשהו, אף אחד, על סמך דוגמאות בודדות אלה, לא הגיע למסקנות כלליות בקשר לצליינים הפולנים הרבים לישראלים ולישראל.
הנוער ישראלי אכן לא בא לפולין, אלא בראש ובראשונה, לבתית הקברות של העם היהודי. למרבה הצער אין אלה סיורי תרבות, אלא עליה לרגל, כמעט דתית,למקומות הסבל והמוות. נוער ישראלי מתכונן במשך זמן רב לקראת הגעתו לפולין. מטרת הביקורים אלה היא להבין משהו שהמוח האנושי לא יכול להבין - השואה.
לפני כמה שנים נכללו בתוכנית גם מפגשי חובה בין תלמידי תיכון ישראלים עם עמיתיהם פולנים ועם חסידי אומות העולם . אלה הם נקודות השיא של התוכנית כולה.הנוער ישראלי לומד להכיר את המורשת של יהודי פולין ואת המדינה שבה הוא נוצרה ושגשגה התרבות היהודית, הדתית והפוליטית.
אני בטוח שלא צריך לשכנע אף אחד בתרומתם של מפגשים כאלה לשני הצדדים. אני מעז להרחיק לכת, ולטעון שהישראלים הצעירים החוזרים לארצם, הופכים להיות השגרירים הטובים ביותר של פולין בישראל. עדות לכך הם עשרות מאמרים בעיתונות דובר עברית, אלפי ערכים באינטרנט, אלה יכולים להעיד על מאות פולנים צעירים שנסעו לישראל כדי לבקר אחרי שנפגשו עם הישראלים במהלך ביקורי ישראלים שתוארו כאן.
למעשה, אני לא מבין למה מחבר המאמר, במקום לאסוף במקום לאסוף סנסציות ישנות, לא התאמץ לקרוא את המאמר בגליון זנק שלש יוני שנכתב על ידי מרטה דוך-דנגוש "צעירים יישראלים נוסעים לפולין" או הפרסום באותו גיליון של שיחות עם אלכס דנציג על הגעת ישראלים צעירים לפולין, על המדריכים שלהם ומוריהם. אני חושב שזה שווה באמת, אלכס עוסק במרץ בנושא הגעת הנוער מישראל מלכתחילה, הרעיון שמאחורי הנסיעות, על היחסים בין פולנים-ויהודים, ואפילו על הבטחון.
יש הזדמנות נפלאה כשבסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר אלכס דנציג יגיע לפולין עם קבוצת מורים ומחנכים ישראליים. בסמינר שנתי ב"מרכז לפיתוח חינוך" בסוליובק הם נפגשים עם עמיתיהם הפולנים, וידברו על חילופי נוער מפולין ומישראל.
על הגעתו של נוער ישראלי לפולנית נכתבו כבר כמה מאות מאמרים מרתקים, ולעיתים קרובות נכתבו על ידי עיתונאים פולנים שהתלוו לבני הנוער הישראלים בביקורם בפולין. צולמו מספר סרטים ותוכניות טלוויזיה. אני מרשה לעצמי לציין כי כתיבת טקסט חדש, ללא שימוש בחוויות האלה, הוא חטא.
לסיכום אוסיף כי שגרירות ישראל פתוחה תמיד לכל מידע ועצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה