דפים

יום ראשון, 31 במאי 2015

לא יבנו בנינים חדשים על שטח בית הקברות היהודי בביאליסטוק

פרנסי עירית ביאליסטוק החליטו כי בהתאם לתוכנית הפיתוח החדשה לא יבנו בנינים חדשים על שטח בבית הקברות היהודי הישן בעיר.

בית העלמין היהודי הוקם בשנת 1830 ונקברו בו עד מתי הקהילה עד 1892.

במהלך מלחמת העולם השניה הושחת המקום, ולאחר המלחמה נבנה במקום שוק, מרכז קניות וכן בנין חדש של הביטוח הלאומי.

בית העלמין משתרע על שטח של 1.7 דונם ויש בו כאלפיים קברים.

מקור: Mikulicz T., Hala mięsna wciąż zamknięta. Przy ul. Bema jest dwa tysiące grobów, „Kurier Poranny” (18.05.2015)

יום שישי, 29 במאי 2015

ראיון עם פרופ' שבח וייס

מתוך ראיון עם פרופ' שבח וייס, לשעבר שגריר ישראל בפולין, שהתפרסם ב-28 באפריל 2015 http://prostozmostu.net/kraj/weiss-polska-wziela-sobie-zydowskie-mienie

 תמצית הדברים:
פרופ' שבח וייס אומר כי פולין לא עשתה את כל שהיתה צריכה לעשות בנושא פיצוי היהודים, בעוד שמדינות אחרות הגיעו להסכם בנושא.  היהודים איבדו נכסי נדל"ן רבים בפולין, ועל הממשלות של ישראל ופולין לנהל משא ומתן בנושא ולמצוא הסדר כלשהו. אמנם שלטונות הכיבוש הגרמניים היו אלה שנכסו לעצמם את הרכוש היהודי, אך מאוחר יותר נגזל הרכוש על ידי פולין ולא הוחזר לבעלים או ליורשיהם החוקיים. הגרמנים רצחו את היהודים ולקחו את רכושם, אך הפולנים המשיכו והלאימו את הרכוש הזה.

Odżywa też kwestia odszkodowań, które Polska miałaby wypłacać Żydom. Czy powinna to robić?
Ta sprawa cały czas istnieje i właśnie w tej sprawie Polska nie wykonała tego co powinna.
Czyli powinna wypłacać odszkodowania?
Dawno, będąc ambasadorem miałem propozycję: potrzebna jest umowa między rządami, narodami, instytucjami. Oczywiście, wziąć w rachubę polskie możliwości. Polska jest jedyna w Europie, która takich odszkodowań nie dała. Oddała Rumunia, Niemcy, Węgry, Francja, Austria, ale Polska nie. To też ma znaczenie mówiąc o tej sprawie, ale nie chciałbym wiązać tych dwóch kwestii. Mamy takie dobre stosunki z Polską, między państwami, że to trzeba załatwić między rządami: kulturalnie, moralnie, sprawiedliwie. To warto załatwić, ale wolałbym teraz tego nie rozwijać.
Odnosząc się jednak do Pana odpowiedzi – zarówno Francja, Austria czy Estonia to są wszystkie kraje, które kolaborowały z III Rzeszą, natomiast Polska nie kolaborowała, a walczyła.
Oczywiście, dlatego to wygląda inaczej.
Więc z jakiego powodu Polska miałaby płacić odszkodowania Żydom?
Bo stracili to co mieli na polskich ziemiach. To jest takie ogromne mienie – mówię o nieruchomościach – Polska nigdy nie będzie w stanie oddać tego. To jest niemożliwe. Dlatego trzeba znaleźć jakiś inny system. Są ludzie, którzy tutaj żyją, mieli swoje mieszkania. 300 tys. mieszkań było w żydowskich rękach. Według statystyk jakie ja mam, może 150 tys. zostało zdobytych z powrotem i to po długich sądach. To trudna sprawa, trzeba znaleźć coś szybkiego dla tych starszych ludzi, którzy jeszcze żyją. Ja już nie służę więcej jako ambasador, więc liczę, że rządy nasze między sobą będą w dalszym ciągu negocjować między sobą.
Wywłaszczenia, które nastąpiły w trakcie II Wojny Światowej nie były jednak przeprowadzane przez Polaków, a przez władzę okupacyjną.
Coś Panu powiem: mówiąc prawdę to trzeba aż do końca. Prawda była taka, że władze okupacyjne zawłaszczyły sobie mienie żydowskie, a później Polska przywłaszczyła te mienie do swoich rąk od okupantów. To nie jest tak, że Żydzi, którzy później wrócili czy spadkobiercy potencjalni podarowali to Polsce. Okej, to jest ogromny grzech z żydowskiego punktu widzenia i barbarzyństwo, że Niemcy wymordowali Żydów i zabrali ich mienie, ale Polska później konstytucjonalnie wzięła sobie, znacjonalizowała.
Nie chcę rozmawiać teraz w tej sprawie, bo mam tu dużo pretensji do Polski i nie chciałbym tego wiązać.

יום חמישי, 28 במאי 2015

תיקונים בבית הכנסת שיינבך בפשמישל

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין דיווחה כי במחצית אפריל הושלמו התיקונים הדחופים והכרחיים הגג בבית הכנסת שיינבך (Scheinbach) בפשמישל.

נזקי המים, ובמיוחד בקומות העליונות, החמירו מאד את הבעיות שהיו במקום ובדיקה שנערכה במקום העלתה את הצורך הדחוף בתיקונים שכללו החלפה ותיקון של התקרות, המרזבים והארובות.

עלות התיקונים כולם מוערכת  בכ-80,000 דולר, שגוייסו מכספי הקרן ומתרוממת פרטיות.
בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-20 והיה ידוע בציורי הפנים של סצנות מהתנ"ך, וציורי חלונות הזכוכית של האמן היהודי אדולף ביננשטוק.


לאחר מלחמת העולם השניה שכנה במקום ספריה ציבורית ובשנת 2006 הוחזר הבנן לבעלות יהודית. בשנת 2009 נקבע לוח זכרון על קיר הבנין, לזכר הקהילה היהודית בעיר.

יום רביעי, 27 במאי 2015

סדנה: "אנטישמיות איננה השקפת עולם"

ב-29-28 במאי מקיימת אגודת צ'ולנט בשיתוף עם אגודת קורצ'ק ובמימון התוכנית לאזרחים למען דמוקרטיה סדנה בנושא "אנטישמיות איננה השקפת עולם".

מטרת הסדנה, המתקיימת ב-JCC בקרקוב (רחוב מיודובה 26) היא העלאת והרחבת הידע והכישורים של אנשים העוסקים בחינוך במאבק נגד אנטישמיות בחינוך הפורמלי והא-פורמלי.

יום שלישי, 26 במאי 2015

"יהודי גליציה" כנס בטרנוב

ב-14-11 ביוני יתקיים בטרנוב כנס "גליצינר שטעטעל - ימי זכרון ליהודי גליציה". מארגני הכנס הם מוזיאון טרנוב והוועד לשימור מורשת היהדות בטרנוב.

האירועים יכללו, בין היתר: תפילה ליד קבר האחרים ביער בזבליטובסקה גורה, שם נרצחו רבים מיהודי טרנוב, פגישה עם פרנסי זבליטובסקה גורה, הקרנ הסרט "עיר ושמה בז'וסטק" של שמעון טרגט, קונצר בבימה החרבה של בית הכנסת בטרנוב, הקרנת סרט על משפחה מרדומשיל ויילקי, שבת יחד עם חסידי בובוב, מפגש וסדה עם צעירים מקומיים, סיור בבית הקברות היהודי בעיר, ועוד.

לפרטים נוספים: jewish.tarnow@gmail.com
http://jewishtarnow.blogspot.com

יום שני, 25 במאי 2015

$עצרת זיכרון לניספי חלם

עמותת יוצאי חלם ודורות ההמשך מזמינים לטקס אזכרה שנתי ליהודי חלם שנספו בשואה.

טקס האזכרה יתקיים ביום ראשון י"ג סיון 31 במאי 2015 החל מהשעה 17:30,

בהיכל יהדות ווהלין, רחוב כורזין 10 גבעתיים.


יום חמישי, 21 במאי 2015

750$ שנים לחוקת קאליש

במרכז סטרדום לדיאלוג, בראשותו של פרופ' אלכסנדר ב. סקוטניצקי, נפתחה תערוכה המוקדשת ל-"750 שנה לחוקת קאליש". חוקת קאליש ניתנה ב-16 אוגוסט 1264 על פי הצו של בולסלב פובוז'ני, דוכס איזור וילקופולסה (פולין הגדולה), והיה זה המסמך החוקי הראשון שהסדיר את מצבם המשפטי של היהודים בפולין.

החוקה דנה במדיניות פולין כלפי אוכלוסייתה היהודית, בחוקי מסחר של היהודים ובנורמות ליחסי גומלין בין נוצרים ויהודים. ליהודים ולרכושם הובטחו זכויות וביטחון בשטח ויילקופולסקה. בנוסף נקבע עונש עבור חילול מקומות פולחן דתי כגון בית הקברות או בית הכנסת. התקנון הכיל גם הוראות מתייחסות להאשמות נגד היהודים שהואשמו ברצח פולחני.


הגרסה המקורית של החוקה, שנכתבה על פי הדגם של פריווילגיות שהונפקו על ידי שליטי צ'כיה והונגריה, לא שרדה. בשנת 1928 צייר ארתור שיק (1951-1894), צייר יהודי מלודז' שהיגר לארה"ב, את החוקה, והקדיש אותה למרשל יוזף פילסודסקי. הגירסה המחודשת והמאויירת על ידי ארתור שיק מוצגת כעת במרכז סטרדום לדיאלוג, רחוב סטרדום 11, קרקוב.

יום רביעי, 20 במאי 2015

במיילץ אותר קבר הצדיק יעקב הורוביץ

אותר מקום קברו של הצדיק יעקב הורוביץ ממיילץ, בנו של הצדיק המפורסם נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. הצדיק, אשר כיהן בקובלושובה ומיילץ וייסד שושלת, נפטר בשנת 1839, ובאוהל שלו נקברו צדיקים שבאו אחריו.
במהלך מלחמת העולם השניה נהרס בית הקברות היהודי במיילץ (Mielec) – עיר במחוז פודקרפטי (צפון מערבית לז'שוב וצפון מזרחית לטרנוב), שבה התגוררו למעלה מ-2,800 יהודים לפני המלחמה. לאחר המלחמה נבנה על השטח בניין דואר ומהמצבות והקברים לא נותר זכר.

בעזרת מכשור מתקדם, מכ"מ וצילומי אוויר ארכיונים, הצליחו בשנת 2014 לקבוע את מיקומו המוערך של הקבר, וכעת מבקשים החסידים לבנות במקום אוהל.


"בית קברות יהודי במיילץ נוסד במאה ה-14.
נהרס על ידי הגרמנים בזמן מלחמת העולם השניה.
סגור לקבורה"

יום שלישי, 19 במאי 2015

כנס על מורשתו של יאנוש קורצ'ק בוורוצלב

ב-19-18 במאי נערך בוורצלב כנס על מורשתו של הרופא והמחנך ד"ר יאנוש קורצק וסגניתו סטפניה וילצ'ינסקה, שעמדה לצידו וניהלה עמו את בית היתומים.

ב-6 באוגוסט 1942 יצאו ד"ר קורצ'ק, סטפניה וילצ'נסקה וחברי צוות נוספים של בית היתומים היהודי בוורשה, יחד עם 192 היתומים ששהו במקום, לככר השילוחים, האומשלגפלאץ, בדרכם למקום הרצחם בטרבלינקה.

הכנס נערך בהשראת עבודתם הפדגוגית של השניים.

יום שני, 18 במאי 2015

$"חידוש"

ליוצאי פולין קוראי פולנית - ירחון "חידוש" יוצא לאור בפולין בנושאים יהודיים בלבד. מעניין מאד.


http://chidusz.com/

יום ראשון, 17 במאי 2015

מדריך על גליציה החסידית$

מדריך על גליציה החסידית בשם "בשבילי חסידות גליציה" מאת אדם ברטוש, איבונה זביצקה ואלז'בייטה דלוגוש, ראה אור בפולין, בפולנית, בהוצאת "אסטריה".

הספר משמש כמדריך למקומות הקשורים ליהודי גליציה ועל ההיסטוריה של שושלות מפורסמות של חסידי גליציה כמו שושלת הצדיק הלברשם, הורוביץ ואונגר. בספר מתוארות גם העיירות שהיו מרכזים של קהילות עיקריות כגון: בובובה, פילזן, נובי סונץ, בז'סקו וז'בנו.

בספר מתוארים גם העליות לרגל לקברי צדיקים בשנים האחרונות.



 http://www.sforim.pl/Galicyjskim-szlakiem-chasydow-sadecko-bobowskich%283,1401,2091%29.aspx

יום חמישי, 14 במאי 2015

על המרד הרפואי של יהודים בגטו ורשה$

ראה אור ספרה של ד"ר מרים עופר "חלוק לבן בגטו": הסיפור המדהים על המרד הרפואי של היהודים בגטו ורשה, ולדמרקר היא אומרת: "אין מקבילה לכך שקורבן נרדף בתנאי רצח עם מקים מערכות רפואה מקצועיות שנשענות על אשפוז, רפואה מונעת, מחקר ובית ספר לרפואה"





http://www.themarker.com/markerweek/1.2615552

יום רביעי, 13 במאי 2015

$מי יסייע בשיפוץ בית הקברות היהודי ב-אויזד?

Ujazd היא עיירה הנמצאת במחוז לודז', לא הרחק מפיטרקוב טריבונלסקי ומטומשוב מזובייצקי. לפני המלחמה חיו בה 800 יהודים. במהלך מלחמת העולם השניה הרסו הגרמנים את בית הקברות, ואף מצבה לא שרדה.

לאחרונה נשלח על ידי הקרן לשימור מורשת יהודי פולין חוקר, שהצליח לאתר את מיקום בית הקברות, ודבורה לונג (Deborah Long) נצר למשפחה יהודית מהמקום מבקשת לשפץ את המקום יחד עם צאצאים אחרים של יוצאי העיירה.
כתובתה של דבורה debbietheteacher!@gmail.com
תמונות ומידע בכתובת


יום שלישי, 12 במאי 2015

$מצבות שנמצאו על יד רדושיצה הוחזרו לבית העלמין

המצבות נמצאו בחלקת אדמה שנרכשה לאחרונה ברדושיצה (Radoszyce), ובסיוע קרן "ממעמקים" הועברו לבית העלמין היהודי ברדושיצה, שהסתייעו בכבאים ובאנשים בעלי כוח מעל הממוצע שסיוע בהעברת המצבות הכבדות.
מסתבר שבמהלך השנים שאחרי המלחמה שימשו המצבות לבנייה באיזור.

במקום, שליד לודז', חיו לפני המלחמה למעלה מ-2000 יהודים.


"השרירנים" מימינו ומשמאלו של ג'וני דניאלס "ממעמקים"

יום שני, 11 במאי 2015

שלט לזכרה של אירנה סנדלר

ב-8 במאי נקבע שלט לציון מעשיה של אירנה סנדלר במהלך מלחמת העולם השניה, על הבניין ברחוב לודביקי 6, מקום בו התגוררה סנדלר עד 1943.  היוזמה לכך היא של אגודת ידידים של מחוז וולה ודיירי הבית.
אירנה סנדלר (2008-1910), חסידת אומות עולם, הצילה במלחמה מאות ילדים יהודים (יש אומרים שכ-2,500) כחברה בועד לעזרת יהודים – ז'יגוטה – עד שנעצרה באוקטובר 1943, נכלאה ונדונה למוות, אך פעילי המחתרת הצליחו לשחררה.
במאי 2013 נקראה על שמה הדרך החוצה את הרחבה שמול המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין.


יום ראשון, 10 במאי 2015

70 שנה לסיום המלחמה

70 שנה מלאו לסיום מלחמת העולם השניה. ביום זה הפציעה השמש לראשונה אחרי שש שנות אופל, וקרניה חשפו לעין כל את מימדי החורבן של עמנו. מאי 1945 הגיע לעולם מאוחר מידי.

ששה מיליון יהודים כבר לא היו בין החיים.


כותרת עתון הארץ מיום שני ה-7 במאי המכריזה על סיום המלחמה.



יום שישי, 8 במאי 2015

גלידה כשרה מיוצרת בפולין


 מפעל נסטלה ב-נאמיסלוב (Namysłów, מזרחית לוורוצלב) החל ביצור גלידה כשרה בטעמי וניל ושוקולד ובגביעים של קיט קט, וזאת בפיקוחו של הרב הראשי של פולין, הרב מיכאל שודריך.

המפעל ייצר, בשלב זה, מיליון ורבע גביעים, אשר כולם ייצואו לישראל. כל החומרים הנדרשים ליצור הגלידה הכשרה הופרדו מהחומרים הלא כשרים, לפי הוראותיו של שודריך.

במפעלי נסטלה בפולין מיוצרים גם דגני בוקר וחטיפי גרנולה כשרים, לצד תבשילי ירקות ופירות, ואלה נמכרים בפולין ומיוצאים גם למדינות אחרות, כולל ישראל.



יום חמישי, 7 במאי 2015

בית אבות יהודי נפתח ליד וורשה

בקונסטנצין-יז'יורנה (Konstancin-Jeziorna), עיירה דרומית לוורשה, נפתח אגף יהודי בבית אבות, והרב שודריך קבע מזוזה על דלת הכניסה.


במשך כחמש שנים ניהלה אגודת "מושב זקנים" מגעים על מנת לאפשר לתושבים יהודים מבוגרים לחיות בבית אבות המתאים לעקרונות היהדות והמסורת.

יום רביעי, 6 במאי 2015

מעבר לאופק התרחשויות. אושוויץ

ההוצאה לאור Wydawnictwo Universitas  הוציאה לאור אלבום חדש על אושוויץ "מעבר לאופק ההתרחשויות". האלבום, בפולנית ובאנגלית, מחזיק כ-400 עמודים  ומחולק לשני חלקים. בחלק ראשון מאמרים המנסים לענות על שאלת המשמעות של האירועים שהתרחשו לפני 70 שנים, ורשימה של התאריכים החשובים בתולדות מחנה אושוויץ-בירקנאו – מכיבוש אושווינצ'ים ב-3.09.1939 עד לשחרור המחנה ב-27.01.1945.
החלק השני של הספר נכולל תמונות עכשוויות  וארכיוניות של המחנה, ותיעוד המצב הנוכחי, לצד  ערכים על הפושעים הנאצים שנשפטו .

http://www.universitas.com.pl/ksiazka/Poza_horyzontem_zdarzen__AUSCHWITZ_3434.html

יום שלישי, 5 במאי 2015

דירת המסתור ברחוב קופרניקה 4 בוורשה מעוררת מחלוקת

העתון "גזטה סטולצ'נה" מדווח על התנגדות של הדיירים מפני ביקורי קבוצות מבקרים במקום, בטענה שהאחרונים לא ישמרו על השקט, ואף תלו שלטים בנוסח: "אנחנו חים כאן ורוצים שקט".
בימי מלחמת העולם השניה שימשה הדירה שברחוב קופרניקה 4 בוורשה כדירת מסתור עבור בני הזוג לאון ואנה יוסלזון והאם בלימה, אשר שהו בדירה בשנים 1944-1941.


לאחר נפילת הקומוניזם, ב-1989, יזם לאון יוסלזון שילוט זכרון מתאים על הבנין והבעלי הדירה הראו את המחסה למבקרים. לאחר שאלה נפטרו, החליטו הבעלים החדשים שלא לאפשר יותר ביקורים ואף הרסו את הארון אשר הסתיר את הכניסה למסתור. על מעשים אלה הם נשפטו וסולקו מהדירה, אך דיירי הבניין כולו מתנגדים להפיכת המקום לאתר תיירות.

יום שני, 4 במאי 2015

מי ישלם עבור שלט לזכר יהודי אולקוש

לפני כשנתיים החליטו תושבי עיר אולקוש (Olkusz) הסמוכה לקטוביץ, לקבוע שלט על על בניין המחוז, לזכר התושבים היהודים של העיר, שמנו לפני המלחמה כ-3000 איש.

הבניין, שבו ריכזו הגרמנים, בשנת 1942, את היהודים כדי לשלוח אותם למחנה ההשמדה, משמש היום את משרדי המחוז.

עלות השלט – 3,000 זלוטי (כ-3,000 ש"ח). העיריה מוכנה לכסות מחצית מהעלות ועכשיו מחפשים את "החצי השני".

שאלה: האם צאצאי יהודי אולקוש החיים בישראל יכולים לגייס את הסכום "האסטרונומי" הנדרש, כדי שהשלט יוצב כבר במקום?

מקור: http://przeglad.olkuski.pl/index.php/artykuly/aktualnosci/12016-kto-powinien-zaplacic-za-tablice-upamietniajaca-olkuskich-zydow

יום ראשון, 3 במאי 2015

נפתח המכון לתרבות ודיאלוג של האגודה ע"ש יאן קרסקי בקילצה


 בבית שברחוב פלנטי 7 בקילצה, בית מגורים שבו התרחש הפוגרום בשנת 1946, נחנכה תערוכת הצילומים של יהודים מפולין בכותרת "ואני עדיין רואה את פניהם".

התערוכה שנוצרה ביוזמת קרן "שלום" בשנת 1966, הוצגה לראשונה בוורשה ומאז נדדה ברחבי העולם.

הבית ברחוב פלנטי 7, קילצה