יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

אתר אינטרנט ל"פוגרום קילצה"


בקילצה ביצעו תושבים פולנים, ב-4 ביולי 1946, פוגרום ביהודים ששבו ממחנות המוות והתגוררו בבניין שברחוב פלנטי 7 .


האתר בכתובת http://www.dom-kielce-planty7.pl/ הוקם ביוזמת אגודת יאן קרסקי בקילצה, וכולל מידע היסטורי על היהודים בעיר, לפני ואחרי המלחמה, מאמרים שדנים בפוגרום, מידע על משפחות קילצאיות, ותוכניות חינוכיות.

יום שלישי, 29 בדצמבר 2015

מעונה החדש של הקהילה היהודית של קרקוב

משרדי הקהילה היהודית של קרקוב עוברים למשכנם החדש ברחוב מיודובה 27 (מול ה"טמפל"). במהלך כל השבוע יהיו המשרדים סגורים והם יפתחו ב-4.1.2016.
ימי הפעילות שני-שישי בשעות 14:00-09:00
מספרי הטלפון נותרו ללא שינוי 12-430-5411, 12-429-5735
מייל: krakow@jewish.org.pl

משרדי הקהילה היהודית שכנו ברחוב קרקובסקה 41 פינת סקבינסקה 2 החל משנת 1911 ועד 1941, לכשנאלצו יהודי העיר לעבור הגטו, ומשנת 1946 ועד 2015.

ב ה צ ל ח ה!

יום שני, 28 בדצמבר 2015

כנס "אתגרי עיצוב זיכרון השואה"


הנכם מוזמנים לקחת חלק בכנס שנערך על ידי
מרכז הארגונים של ניצולי השואה ובשיתוף יד ושם.
הכנס יתקיים בכפר המכביה, ביום חמישי 31 בדצמבר 2015
החל מהשעה 09:00 ועד 15:00

בתוכנית:
09:00 התכנסות
10:00-09:30   דברי פתיחה: קולט אביטל
                       אבנר שלו: "לאתגרי עיצוב זיכרון השואה"
11:00-10:00   פנל ראשון: מהי מורשת השואה
מנחה ד"ר בלה גוטרמן
דוברים: ברוך שוב, צבי גיל, הלינה בירנבוים, פרופ' חנוך גוטפרוינד
11:15-11:00  הפסקה
12:30-11.15    פנל שני: בין עבר לעתיד: תפקידו של החינוך במורשת זיכרון השואה
מנחה:  לילי הבר
משתתפים: אריה ברנע, ד"ר אייל קמינקא, ד"ר גילה מצליח-ליברמן, מוטי רוזנר
13:00-12:30  הפסקת צהרים
15:00-13:15  פנל שלישי: הדרכים המובילות לזיכרון
מנחה: ד"ר נעמה שיק
דוברים:  הרב שי פירון, הרב בני לאו, ד"ר ליאת שטייר-לבני, נאוה סמל

שריד אחרון מבית הכנסת בזגייז'

לאוספי המוזיאון לתולדות יהודי פולין הגיעה מזכרת ייחודית מתקופת השואה, והיא קשורה לסיפור המגשר בין ירושלים וזגייז' ( Zgierz) ובין גרמניה וישראל.

בשנת 1927 יוסף הירש שפירא (1888-1941), תעשיין מזגייז' (צפונית ללודז') ליווה את הצדיק מגור בנסיעתו ארצה. שם הוא קנה עצי חיים אשר יחד עם ספר תורה תרם לבית הכנסת בזגייז' כאות הנצחה לאביו שנפטר בשנת 1901 ואמו שנפטרה בשנת 1922.
בית הכנסת בזגייז' נשרף בספטמבר 1939, ושרד רק אחד מעצי חיים – מקושט בגילופים של נוף ירושלמי עם הקדשה לאמו של שפירא בשפה העברית. יוסף הירש שפירא מת בגטו לודז'.
עץ חיים נשמר על ידי חייל גרמני אשר לקח אותו כמזכרת. ב-53 שנים הבאות הוא נמצא אצל אוטו מישל מטיבינגה. לאחר מותו בשנת 1993 מסרה אותו רעייתו למוזיאון מקומי.
בשנת 2011 עץ חיים הוחזר לצאצאיהם של יוסף הירש שפירא, ואלה החליטו להחזירו לפולין, והוא מצא את מקומו במוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה.


   מקור: שטעטל וירטואלי








יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

תערוכה חדשה תפתח במוזיאון להיסטוריה יהודית בוורשה

בחודש פברואר 2016 עומדת להפתח תערוכה חדשה המציגה אוסף יצירות של הצייר האמריקאי העכשיווי, פרנק סטלה, ואשר נוצרו בהשראת בתי כנסת מעץ בפולין, אשר נהרסו על ידי הגרמנים בזמן המלחמה.

התערוכה תכלול כ-40 יצירות מקוריות של האמן, מאוספים שונים, וכן שרטוטים אדריכלים היסטורים ותצלומים תעודיים של בתי כנסת אלה, שצולמו לפני מלחמת העולם השניה.
.


יום שישי, 25 בדצמבר 2015

*לוח זיכרון בלובלין

לאחרונה הציבו פרנסי עירית לובלין שלט זיכרון נוסף, לצד האנדרטה לזכר הקורבנות היהודים, תושבי העיר, שנרצחו בשואה.

אדם אפטוביץ ז"ל יזם את הפרוייקט, ולא זכה לראות בהתגשמותו.

בשלט נכתב, בפולנית, עברית ואנגלית: "לזכר מעל ל-30,000 יהודים מפלך לובלין שנקטלו בידי מרצחים גרמנים בשנות מלחמת העולם השניה".

האנדרטה לזכר קורבנות הגטו נמצאת ברחוב הצבא הפולני. על הכן חקוקים אתרי הרצח של יהודים בתקופת מלחמת העולם השניה.

עוד על אתרי זכרון לשואה בלובלין https://pomniki.wordpress.com/2010/04/06/pomnik-ofiar-getta/


יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

עונש למרססת גרפיטי על האנדרטה לקורבנות גטו צ'נסטוחובה


באוקטובר 2014 נכתבו כתובות גרפיטי על האדנרטה לקורבנות גטו צ'נסטוחובה.
בימים אלה גזר בית המשפט שמונה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים לנאשמת וכן קנס כספי לניקוי האנדרטה.





במהלך שלושת השנים האחרונות רוססו בכתובות גרפיטי בצ'נסטוחובה האנדרטה לזכר הנופלים על הגנת המולדת, קבר החייל האלמוני, האנדרטה לזכר יהודי צ'נסטוחובה, לוחות הנצחה בככר גיבורי הגטו ועל בניין התזמורת הפילהרמונית.

הגומחה בקיר בית הכנסת בפשסיחא

בקיר הקדמי של בית הכנסת בפשסיחא יש גומחה. ביוזמת הקרן לשימור מורשת יהודית בפולין אובטחה הגומחה על ידי לוח שקוף.


על פי מקורות מקומיים שימשה הגומחה כמקום של ענישה גופנית לחברי הקהילה היהודית המקומית.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

כנס: אתגרי עיצוב זיכרון השואה


הנכם מוזמנים לקחת חלק בכנס שיתקיים בכפר המכביה, ביום חמישי 31 בדצמבר 2015 החל מהשעה 09:00 ועד 15:00

בתוכנית:
09:00 התכנסות

10:00-09:30   דברי פתיחה: קולט אביטל
                       אבנר שלו: "לאתגרי עיצוב זיכרון השואה"

11:00-10:00   פנל ראשון: מהי מורשת השואה
מנחה ד"ר בלה גוטרמן
דוברים: ברוך שוב, צבי גיל, הלינה בירנבוים, פרופ' חנוך גוטפרוינד

11:15-11:00  הפסקה

12:30-11.15    פנל שני: בין עבר לעתיד: תפקידו של החינוך במורשת זיכרון השואה
מנחה:  לילי הבר
משתתפים: אריה ברנע, ד"ר אייל קמינקא, ד"ר גילה מצליח-ליברמן, מוטי רוזנר

13:00-12:30  הפסקת צהרים

15:00-13:15  פנל שלישי: הדרכים המובילות לזיכרון
מנחה: ד"ר נעמה שיק

דוברים:  הרב שי פירון, הרב בני לאו, ד"ר ליאת שטייר-לבני, נאוה סמל

יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

נרקיסים לזכר הילדים שניספו


עירית רעננה מצטרפת פרוייקט להנצחת מיליון וחצי ילדים יהודים שנספו בשואה, והשבוע ישתלו בעיר, על ידי סטודנטים, כ-75,000 נרקיסים.


במסגרת הפרוייקט הנערך בערים שונות ברחבי הגלובוס ישתלו 1,500,000 נרקיסים.

יום שני, 21 בדצמבר 2015

המטבח היהודי במזרח אירופה

בפולין יוזמים הוצאה לאור של ספר בישול שיכיל מתכונים מהמטבח היהודי מלפני מלחמת העולם השניה, והמתכונים קשורים לסיפורים משפחתיים.

מחברי הספר הם חנה מרלק, פבל צימינסקי, אנה הומניוק וקלרה יאנקביץ', אשר אוספים את המתכונים, והם פונים לקהל הרחב ומבקשים ליצור עמם קשר אם בבית עדיין מכינים מאכלים לפי מתכונים יהודיים מלפני המלחמה

המתכונים יש לשלוח דרך אתר: http://zydziodkuchni.pl/przykladowa-strona/

צלב קרס צוייר על אחת האנדרטאות לזכר גטו ורשה

  צלב קרס רוסס על לוח בטון בגובה של כ-2 מטר, ועליו מפת העיר ולוח מידע, המוצב באחד הגבולות שמסמנים את מיקומו של הגטו לשעבר בוורשה. הריסוס פגע בחלק מהכתוב ויהיה צורך לשחזר את השלט.
העבריין עדיין לא נתפס. העונש בפולין, על פי החוק הפלילי על שימוש בסמלים נאצים, הוא קנס ועד שנתיים מאסר.


מקור: http://metrowarszawa.gazeta.pl/metrowarszawa/1,141637,19312228,tablica-na-tylach-hali-mirowskiej-upamietniajaca-granice-getta.html

יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

ארכיאולוגים יאספו את החפצים ששייכו לאסירי מחנה שטוטהוף

בתחילת דצמבר החלו עבודות סידור וניקיון של מחנה הריכוז שטוטהוף לשעבר.

ידיעות בתקשורת, שהתפרסמו באוקטובר, על חפצים מהמחנה מפוזרים ביער סמוך למוזיאון שטוטהוף בשטוטובו,  הניעו לפעולה את מנהלת המוזיאון ועובדי משרד מחוזי של משמר אנדרטאות בגדנסק.

בין החפצים שנמצאו ביער היו סוליות של נעליים, קערות, חגורות, שהיו שייכיםו לאסירי המחנה או לעובדי הסדנאות. החפצים שיימצאו במהלך עבודות יועברו וחלק מהם ייווספו לאוספי המוזיאון.

המחנה השתרע על למעלה מ-40 דונם, והסריקות בשטח לאיתור חפצים נוספים עשוי להארך מספר שנים.


מקור:  http://www.tvn24.pl/pomorze,42/porzadkuja-rzeczy-z-obozu-w-sztutowie,599373.html

תערוכה חדשה בבית הכנסת הישן בקרקוב

ב-17 בדצמבר נפתחה תערוכה חדשה בבית הכנסת הישן של קרקוב ברחוב שרוקה 24 בקז'ימייז': "היינו, אנו כאן ונהייה. קהילה יהודית של קרקוב לאחר שנת 1945".
בתערוכה מוצגים תולדות יהודי קרקוב במהלך 70 השנים שאחרי המלחמה, ואפשר ללמוד כיצד הקהילה היהודית הסתגלה למציאות החדשה בפולין לאחר המלחמה, גורלה בתקופת הקומוניזם, גלי ההגירה של יהודי קרקוב בשנות החמישים והשישים, ובניית החיים היהודים החדשים אחרי שנת 1989.
התערוכה תהיה פתוחה עד דצמבר 2016.


יום שבת, 19 בדצמבר 2015

עולם אבוד - תערוכה צילומים בלובלין

עולם אבוד. יהודים פולנים, צילומים של חיים יהודים של התקופה שבין מלחמות העולם
תיאטרון "שער גרודצקה – NN” בלובלין מציג את האלבום  עולם שאבד. יהודים פולנים. תצלומים מהשנים 1918 – 1939".

האלבום מתאר את חייהם של יהודים פולנים בתקופה שבין המלחמות, וכולל למעלה מ-460 צילומים של צלמים מפורסמים וחובבים, מאוספים פרטיים וציבוריים. הצילומים שנבחרו מציגים את עושר החיים היהודים בפן הפוליטי, תרבותי ודתי, ואת תרומתם של היהודים להיסטוריה הפולנית.


יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

שוחזר אולם גדול של בית הכנסת בטיקוצ'ין

במחצית דצמבר יפתח לקהל ה-"אולם גדול של בית הכנסת בטיקוצ'ין" במוזיאון טיקוצ'ין, שבו מוצגת תערוכת קבע של עבודות השיחזור של המקום.
לאחרונה שוחזרו ארון הקודש עם הבימה וחלק מהריהוט באולם הגדול. העבודות התבססו על תמונות ארכיון משנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה.


מקור: http://www.muzeum.bialystok.pl/s,realizowane-projekty,51.html

יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

העברת בית התפילה בקילצה

בניין של בית התפילה של הרש זגייסקי בקילצה יועבר סמוך לבית העלמין היהודי במקום.
בית התפילה לשעבר נבנה בשנת 1922 בחצר בניין מגורים של העסקן הרש זגייבסקי.  זהו בית התפילה היחידי שנשמר בקילצה, והוא נמצא בבניין צנוע, כשעל קירותיו נשארו שאריות של ציורי קיר.

הבנין הוחזר ליורשים אשר מכרו אותו, והקונים לא רצו לשמור את בית התפילה בשטח החלקה שרכשו. הקרן של יאן קרסקי בעיר, בראשותו של בוגדן ביאלק, הכינה פרוייקט להעברת הבניין שהתבצע על ידי קרן Nowa Przestrzeń Sztuki.

הבניין המקורי פורק ושוחזר על יד בית העלמין היהודי, וכעת משלימים את העברת ציורי קיר
ההערכה כי עבודות שימור יסתיימו בעוד כ-3 חודשים 2016, וטרם נקבע מועד לפתיחת הבניין למבקרים. 

http://www.echodnia.eu/swietokrzyskie/wiadomosci/kielce/art/8108861,kielecki-dom-modlitwy-powedruje-na-pakosz,id,t.html.

יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

*עונשי מאסר נגזרו על חילול בית העלמין היהודי בלובלין

בית המשפט בביאליסטוק פסק 10-6 חודשי מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 1,600 זלוטי על שלושה גברים שחיללו את בית קברות היהודי בלובלין-גלוסקו בשנת 2014. השלושה ההרסו את האנדרטה במקום וצעקו קריאות אנטישמיות.

http://www.kurierlubelski.pl/aktualnosci/art/9176028,wykrzykiwali-antysemickie-hasla-na-cmentarzu-zydowskim-w-glusku-uslyszeli-wyroki,id,t.html

יום שני, 14 בדצמבר 2015

החומה ב-טושין שנבנתה ממצבות עדיין לא פורקה

בטושין (Tuszyn), עיירה דרומית ללודז', יש חומה נמוכה באורך של כ-20 מטר, שנבנתה כולה ממצבות. החומה מהווה גדר של אחוזה ברח' פופז'צ'נה, וגם בחצר יש שברי מצבות.
הבניין נטוש אך יש לו מספר יורשים. גם בית העלמין היהודי לא קיים יותר.
הימצא גואל למצבות?


מקור: שטעטל וירטואלי

יום ראשון, 13 בדצמבר 2015

תושבי פלשוב מבקשים לשנות את שמות אתרי רצח היהודים

קבוצה של תושבים המתגוררים בפלשוב מתלוננת על כך כי במפות של גוגל 
מצוינים השמות Hujowa Górka ו-Cipowy Dołek, שני אתרים בהם נורו ונרצחו אסירים יהודים ופולנים ממחנה הריכוז פלשוב.

רישרד קוטרבה (Ryszard Kotarba), שכתב ספר על מחנה הריכוז ועובד במוזיאון הלאומי לזיכרון, מסביר כי שמם של המקומות הללו ניתן על ידי אסירי המחנה.  לדבריו, הגבעה כונתה Hujowa Górka  על שמו של איש א.ס. אלברט היורה, אשר הוביל את ההרג במחנה, ואילו הגבעה שנבנתה כסוללת תותחנים  עוד על ידי האוסטרים לפני מלחמת העולם הראשונה, זכתה על ידי אסירי המחנה לשם Cipowy Dołek ,כסוג של "הומור שחור" (Huj הוא כינוי בסלנג לאבר מין זכרי, Górka = גבעה; Cipa - אבר מין נשי ו-Dołek = בור). היום נמצאת במקום האנדרטה לזכר קורבנות הפשיזם.

מ“גוגל“ נמסר לתושבים כי החברה מנסה לתעד את מפותיה בצורה מושלמת וחלק מהמידע מבוסס על מידע שנמצא ברשות הכלל (במקרה הזה גם על "רשימת שינדלר"). בכל אופן, מחברת גוגל הבטיחו להתייחס בחיוב לבקשת התושבים.


שופץ בית הכנסת הקטן בוורוצלב



הסתיים שיפוץ בית הכנסת הקטן בוורוצלב ברחוב וולודקוביץ 5, הודות למאמצי קרן בנטה קהן. ציורי התקרה שוחזרו והרצפה והרהיטים שוחזרו על פי התמונות שנמצאו בארכיונים.

נרות חנוכה הודלקו כבר במקום.

יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

"אנו, יהודי פולין" של אירנה וישנייבסקה

התפרסם ספרה של אירנה וישנייבסקה (Irena Wiszniewska) – My, Zydzi z Polski, הכולל ראיונות עם יהודי פולין שסיפרו על חייהם.

המחברת ראיינה יהודים מערים גדולות, ורשה, לודז' וורוצלב ומעיירות בפולין, ומציגה מגוון של אנשים – כאלה שידעו תמיד כי הם יהודים וכאלה שגילו על מוצאם רק בגיל מבוגר, דתיים וחילונים, הבוחנים את זהותם.




http://culture.pl/pl/dzielo/irena-wiszniewska-my-zydzi-z-polski

יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

פתיחת התערוכה בחמלניק

במרכז החינוכי והמוזיאון "שטעטל שוינטוקשיסקי" שבחלמניק (Chmielnik)  נפתחה תערוכה "עיירת חמלניק", ובה מוצגות עבודותיהם של תלמידי בית הספר לאמנות בקיילצה, שהשתתפו בסדנאות שנערכו במסגרת פסטיבל "ימי המורשת האירופיים" שהתקיים בחודש ספטמבר בעיר.
בחמלניק חיו לפני המלחמה כ-6,000 יהודים שהיוו כ-80% מתושבי המקום.

לפרטים נוספים על המוזיאון והפעילויות בו http://swietokrzyskisztetl.pl/en/

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

מה יהיה גורל המצבות שבקירות הבנינים בפריסוב?

בית העלמין היהודי בפריסוב (Parysow) עיירה שבמחוז לובלין, גודר מחדש בחומה והותקן בו שער חדש, וזאת על ידי הקרן לשימור מורשת יהודי פולין ובשיתוף ESJF Gemeinnützige Gesellschaft zur Erhaltung und zum Schutz jüdischer Friedhöfe in Europa (יזמה אירופאית לניקוי בתי קברות יהודים) והקרן של קונרד אדנאור בפולין.
ד לאחרונה שימש בית העלמין, הנמצא ביער, כמצבת חול לא מגודרת, והעצמות היו מפוזרות סביב. מתברר כי בקירות של שלושה בנינים הנמצאים בכפר הסמוך לבית העלמין יש מצבות שנלקחו מבית הקברות, אך כל המאמצים לקבל את המצבות חזרה – נכשלו. אחד הבנינים הללו משמש כרפת, ובעליה גובים תשלום עבור הביקור ברפת כדי לראות את המצבות!

לפני המלחמה חיו במקום כ-2,500 יהודים

יום שני, 7 בדצמבר 2015

פרוייקט "מ-דור ל-דור" של מרכז טאובה


בנובמבר החל, זו השנה החמישית, פרוייקט "מ-דור ל-דור" לפיתוח מנהיגות וללימוד המורשת הפולנית-יהודית המתקיים במוזיאון יהודי גליציה בקרקוב.


בפרוייקט משתתפים מחנכים, מדריכים, אנשי אקדמיה ואוצרים הנפגשים עם חוקרים, עתונאים, פעילי תרבות ומנהיגי הקהילה היהודית על מנת להרחיב את הידע של המשתלמים בנושאי יהדות ויהדות פולין.

*הוחזרו מצבות לבית העלמין בגנייבושובה

הוחזרו מצבות לבית הקברות ב-גנייבושובה: לפני כשנה דיווחה הקרן לשימור מורשת יהודי בפולין (FODZ) על השלמת בניית חומה ושער בבית הקברות היהודי ב-Gniewoszów, אשר שופץ הודות לתמיכת צאצאי יוצאי גנייבושוב.  באותה עת לא היו במקום מצבות, אך לאחרונה התגלו בעיר מספר מצבות יהודיות ששימשו לצרכי בניין, ואלה הוחזרו לבית הקברות היהודי והונחו בכניסה לבית העלמין.  

יום ראשון, 6 בדצמבר 2015


סרטו של אדם צוקר "החזרה" העוסק ב-4 נשים צעירות בפולין המגלות את היהדות, יוקרן בפסטיבל סרטים יהודים
בסינמטק ירושלים, ביום שלישי, 8 בדצמבר 2015 בשעה 17:00.


יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

נחנך אוהל של הצדיקים אריאל קוצניצר והרב אהרון הכהן

בעיירה ז'לחוב (Żelechow), מזרחית לוורשה, נחנכו אוהלי מצבות מעל קברו של הצדיק אהרון יחיאל הופשטיין, הוא אריאל קוצניצר שנפטר בגטו ב-11942, והרב אהרון הכהן שהיה רבה של ז'לחוב בסוף המאה ה-18 ותחילת ה-19. בתי הקברות העתיקים במקום נהרסו ורק מספר מצבות השתמרו

צאצאיו של הרב אריאל קוצניצר, יחד עם הקרן לשימור מורשת יהודי פולין, ובאמצעות מכ"ם חודר קרקע ותצלומי אוויר, הצליחו לאתר את המיקומים והוקמו שם המצבות.

לפני המלחמה חיו במקום כ-5,000 יהודים.


מקור: שטעטל וירטואלי

יום שלישי, 1 בדצמבר 2015

על סוציאליסטים יהודים במכון היהודי ההיסטורי

המכון היהודי ההיסטורי בוורשה ערך כנס בנושא "בונד. סוציאליסטים יהודים במאה ה-19 וה-20". הכנס נערך בתמיכת הקרן על שם רוזה לוקסמבורג, וכלל הרצאות על מפלגת הבונד שנוסדה בווילנה ב-1897. כמפלגה סוציאל-דמוקרטית יהודית, דגלה המפלגה בקיום עם ישראל בתפוצות, כשהלאום הוא עניין תרבותי ולא תלוי בטריטוריה. הבונד נאבק באורתודוקסיה ובציונות וקידם חינוך חילוני



מקור: ŻIH