זיכרון צילומי: תמונות שואה נדירות מאלבומי נאצים
בית כנסת בוער. ילדים יהודים מצדיעים במועל יד. גברים שוטפים רכבים גרמניים. באלבומים של חיילי ורמאכט הסתתרו במשך שנים תמונות מחיי היהודים בשואה. דריוש דקיארט, פולני ונוצרי אדוק, מאתר אותן ומשיב אותן למכון "שם עולם". "אני רואה בזה תיקון", הוא אומר למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
יהודה שוחט
בתמונה זו נראים חיילים גרמנים כופים על ילדים יהודים להצדיע להם במועל יד. הילדים מחייכים, אולי בלית ברירה, ונראה שאינם מבינים שהפכו לכלי משחק בידיהם של חיילים שאיבדו צלם אנוש
קונסקי. במהלך הפלישה לפולין, שהתה הצלמת נלי ריפנשטאהל בעיירה קונסקי בזמן ש-30 אזרחים הוצאו להורג שם כנקמה על מרד שביצעו לכאורה בחיילים גרמנים. לפי ספר זיכרונותיה, ריפנשטאהל ניסתה לעצור את המתרחש אך חייל גרמני זועם איים עליה באקדח שיירה בה במקום. היא טענה כי לא ידעה שהקורבנות היו יהודים. בתמונה זו רואים את הבניין שלידו נורו היהודים למוות
עבודות כפייה בראדום. עיר במרכז פולין. ניתן לראות את המרחב הטריטוריאלי שבו תיעדו החיילים הגרמנים את המשטר
תמונה מגטו ורשה. מדובר כנראה בתמונה מבוימת. ניתן להניח שהחיילים הגרמנים נתקלו בבית כנסת, וציוו על היהודים להצטלם
תמונות כלליות. החיילים הגרמנים היו שומרים באלבום את תמונותיהם שלהם, לצד תמונות היהודים שצילמו
על מדרגות ישיבת חכמי לובלין. חייל גרמני צילם חבורת זמר שניגנה לעוברים ושבים מחוץ לגטו. ישיבת חכמי לובלין הייתה המוסד היהודי המוכר ביותר באותה עת ונזנחה לאחר שכל היהודים נדחקו לגטו
שריפת בית הכנסת בקוצ'ק. בתמונה משנת 1941 רואים את בית הכנסת היהודי עולה בלהבות. לתמונות אלו צורפו תמונות שבהן מתעד החייל הגרמני איסוף מצבות מבית העלמין בקוצ'ק, ככל הנראה למטרות בנייה או סלילת כביש. התופעה של הצתת בתי כנסת בפולין הייתה מוכרת, אך כמעט אין תיעוד של האירועים
מתקן הבראה לחיילים גרמנים. הגרמנים הביאו למתקן יהודים כדי שינקו את רכביהם וכדי להעסיק אותם בעבודות משפילות נוספות. מתמונה זו ואחרות נראה שלעבודה נלקחו דווקא גברים חלשים, כדי שיתקשו במלאכה
גטו ורשה. במהלך החיפושים נמצאו מאות תמונות של הרחובות היהודיים בגטו, שמהן ניתן ללמוד דווקא על חיי השגרה בגטו
הלוויית ילד יהודי. 1941. עיירה קטנה בפולין, שלא היה בה גוף שטיפל בסידורי קבורה. החיילים נקלעו למסע לוויה מאולתר שנערך על ידי משפחתו של ילד קטן
החייל שישב ברכב עבר בין כפרים ועיירות יהודיות, וצילם את היהודים שפגש בדרכו. ניכר עליהם שלא חששו ממנו, ושיתפו פעולה עם התמונות
חייל גרמני עם יהודי: מדי פעם נתקלו החיילים הגרמנים ביהודי שמראהו תואם את שטיפת המוח של הנאצים. כשהם נתקלו בדמויות ססגוניות הם מיהרו להצטלם לידם ולהראות את הגזע הארי ליד "הגזע הנחות"
עבודות כפייה בקראקוב. חיילים שפיקחו על עבודות הכפייה צילמו סדרת תמונות שבהן נראים יהודים במחנות. כמה מאותם חיילים בוורמאכט צילמו את אותם אנשים לאורך זמן, כך שאפשר ללמוד מהתמונות לא מעט על חייהם
עבודות כפייה בקראקוב
חיילים גרמנים מחריבים בית קברות באזור ז'שוב. לעיתים ניצלו הגרמנים את המצבות כחומרי בנייה, כפי שאפשר ללמוד מהמסמכים ומהתמונות שמצאתי. לעיתים שחררו מכרזים לקבלנים פולנים שיחריבו את המצבות כדי שיוכלו להשתמש בשיש ובאבן
צולם בראדום
ראדום
קראקוב
קינצק
קינצק
סטניסלב
לובלין
לובלין
לבוב
זמושץ
זמושץ
ורשה
ורשה
ורשה
ורשה
הכיתוב באלבום - גטו ורשה
|
כמו ילדים בגילם מכל רחבי העולם בעשרות השנים האחרונות, גם הילדים האלה הסתדרו מול הצלם, ביצעו בקפידה את הוראות הבימוי וחייכו. התוצאה נראית כמעט כמו שגרה. אבל אין בתמונה הזאת שום דבר שגרתי. המצולמים: ילדים יהודים בתקופת השואה. הצלם: חייל גרמני בוורמאכט. רגע אחד שקפא בגיהינום שעבר על יהודי אירופה.
| מתוך הכתבה באולפן ynet |
בתמונה זו נראים חיילים גרמנים כופים על ילדים יהודים להצדיע להם במועל יד. הילדים מחייכים, אולי בלית ברירה, ונראה שאינם מבינים שהפכו לכלי משחק בידיהם של חיילים שאיבדו צלם אנוש
בשנה האחרונה החל מכון "שם עולם" בפרויקט מיוחד לאיסוף תמונות יהודים מתקופת השואה. לא מדובר בתמונות הפרופגנדה המוכרות. התמונות האלה נשמרו באלבומיהם הפרטיים של חיילי הצבא הגרמני, שכמו חיילים אחרים פשוט תיעדו את תקופת השירות. לרוב, אומרים ב"שם עולם", בעלי האלבומים מבקשים להיפטר מהתמונות הקושרות את בני משפחותיהם לגרמניה הנאצית.
קונסקי. במהלך הפלישה לפולין, שהתה הצלמת נלי ריפנשטאהל בעיירה קונסקי בזמן ש-30 אזרחים הוצאו להורג שם כנקמה על מרד שביצעו לכאורה בחיילים גרמנים. לפי ספר זיכרונותיה, ריפנשטאהל ניסתה לעצור את המתרחש אך חייל גרמני זועם איים עליה באקדח שיירה בה במקום. היא טענה כי לא ידעה שהקורבנות היו יהודים. בתמונה זו רואים את הבניין שלידו נורו היהודים למוות
עבודות כפייה בראדום. עיר במרכז פולין. ניתן לראות את המרחב הטריטוריאלי שבו תיעדו החיילים הגרמנים את המשטר
תמונה מגטו ורשה. מדובר כנראה בתמונה מבוימת. ניתן להניח שהחיילים הגרמנים נתקלו בבית כנסת, וציוו על היהודים להצטלם
תמונות כלליות. החיילים הגרמנים היו שומרים באלבום את תמונותיהם שלהם, לצד תמונות היהודים שצילמו
על מדרגות ישיבת חכמי לובלין. חייל גרמני צילם חבורת זמר שניגנה לעוברים ושבים מחוץ לגטו. ישיבת חכמי לובלין הייתה המוסד היהודי המוכר ביותר באותה עת ונזנחה לאחר שכל היהודים נדחקו לגטו
שריפת בית הכנסת בקוצ'ק. בתמונה משנת 1941 רואים את בית הכנסת היהודי עולה בלהבות. לתמונות אלו צורפו תמונות שבהן מתעד החייל הגרמני איסוף מצבות מבית העלמין בקוצ'ק, ככל הנראה למטרות בנייה או סלילת כביש. התופעה של הצתת בתי כנסת בפולין הייתה מוכרת, אך כמעט אין תיעוד של האירועים
מתקן הבראה לחיילים גרמנים. הגרמנים הביאו למתקן יהודים כדי שינקו את רכביהם וכדי להעסיק אותם בעבודות משפילות נוספות. מתמונה זו ואחרות נראה שלעבודה נלקחו דווקא גברים חלשים, כדי שיתקשו במלאכה
גטו ורשה. במהלך החיפושים נמצאו מאות תמונות של הרחובות היהודיים בגטו, שמהן ניתן ללמוד דווקא על חיי השגרה בגטו
הלוויית ילד יהודי. 1941. עיירה קטנה בפולין, שלא היה בה גוף שטיפל בסידורי קבורה. החיילים נקלעו למסע לוויה מאולתר שנערך על ידי משפחתו של ילד קטן
החייל שישב ברכב עבר בין כפרים ועיירות יהודיות, וצילם את היהודים שפגש בדרכו. ניכר עליהם שלא חששו ממנו, ושיתפו פעולה עם התמונות
חייל גרמני עם יהודי: מדי פעם נתקלו החיילים הגרמנים ביהודי שמראהו תואם את שטיפת המוח של הנאצים. כשהם נתקלו בדמויות ססגוניות הם מיהרו להצטלם לידם ולהראות את הגזע הארי ליד "הגזע הנחות"
עבודות כפייה בקראקוב. חיילים שפיקחו על עבודות הכפייה צילמו סדרת תמונות שבהן נראים יהודים במחנות. כמה מאותם חיילים בוורמאכט צילמו את אותם אנשים לאורך זמן, כך שאפשר ללמוד מהתמונות לא מעט על חייהם
עבודות כפייה בקראקוב
חיילים גרמנים מחריבים בית קברות באזור ז'שוב. לעיתים ניצלו הגרמנים את המצבות כחומרי בנייה, כפי שאפשר ללמוד מהמסמכים ומהתמונות שמצאתי. לעיתים שחררו מכרזים לקבלנים פולנים שיחריבו את המצבות כדי שיוכלו להשתמש בשיש ובאבן
על חלק מהתמונות מופיע הכיתוב המקורי שכתבו החיילים. במקרים אחרים נדרש תחקיר כדי להבין מה בעצם רואים בהן. חלק מהחיילים תיעדו שוב ושוב את אותם מצולמים לאורך תקופה, מה שמאפשר ללמוד לא מעט דווקא על היומיום של היהודים שבתמונות. אחרים תיעדו רק לרגע את האנשים והסיפורים שבהם נתקלו. בתמונות מסוימות לא נראה שהיהודים חוששים מהחיילים. באחרות ניכרים בפניהם פחד, מבוכה והשפלה.
אך לא פחות מהתמונות, מרתק סיפורו של האיש שמצא אותן. דריוש דקיארט, פולני בן 39 שהגיע אתמול ארצה כאורח מכון "שם עולם", הוא נוצרי אדוק. איתור עוד ועוד פריטים מהימים האפלים ההם הפך עבורו כמעט למפעל חיים. "יש לי תחושה שהעולם הזה בחר בי", הוא אומר. "אני בסך הכול רציתי ללמוד, ומדעי היהדות היה המקצוע שהיה לי הכי קל להתקבל אליו. אז התחלתי ללמוד ונשאבתי פנימה".
צולם בראדום
ראדום
קראקוב
קינצק
קינצק
סטניסלב
לובלין
לובלין
לבוב
זמושץ
זמושץ
ורשה
ורשה
ורשה
ורשה
הכיתוב באלבום - גטו ורשה
דריוש למד במהירות עברית, יידיש ואפילו ארמית, כדי לתרגם בעתיד את התלמוד לפולנית, ובתום לימודיו השתקע בלודז'. בין היתר עבד כמרצה באוניברסיטה ובהמשך קיבל משר המשפטים הפולני הסמכה לעסוק באופן מקצועי בתרגום והקים חברה לתרגום מעברית לפולנית ומפולנית לעברית.
העבודה הנוכחית שלו, הוא אומר למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", משלבת את אהבותיו הגדולות - היסטוריה, גיאוגרפיה ויהדות. "במסגרת העבודה אני מאתר מסמכים, צילומים, חפצים וחומרים היסטוריים שנשארו בפולין ונמצאים בידיים פרטיות, ומנהל משא ומתן עד לקבלתם", הוא אומר. "זה כרוך בהמון סבלנות ומיומנות במשא ומתן עם אנשים. בפולין ובגרמניה יש כיום עשרות אלפי תצלומי יהודים שצולמו על ידי חיילים גרמנים שכבר הזדקנו או מתו".
מה הפריט הכי מרגש שמצאת?
"מזוודה שהגיעה מגטו לודז' וקניתי מאדם פרטי. היא הייתה ריקה, ניכר בה שעברה תלאות והיה עליה רמז לשם שהתקשיתי לזהות. המוכר סיפר לי שאבא שלו גנב אותה מיהודים שעלו לרכבת לאושוויץ. אחרי חיפושים רבים, מכון 'שם עולם' הצליח לאתר בישראל את קרוביהם של בעלי המזוודה, והשבתה לידיים יהודיות ריגשה אותי עד דמעות. חפץ נוסף שריגש אותי היה תכשיט שנעשה משני מטבעות פולניים שחוברו יחד, ומצדם האחורי שורטט הגשר בגטו לודז' עם הכיתוב 'לאמי האהובה'. אבל לצערי אין לנו דרך לאתר את מקור התכשיט".
כיום מתגורר דריוש בסמיכות לקהילה היהודית בלודז'. "אני מתייחס לעבודה שלי כמו לתיקון", הוא אומר.
"במיוחד בכל הנוגע להשבת תמונות היהודים בשואה לידיים יהודיות".
ואיך מגיבים בני המשפחה לעיסוק שלך?
"בהתחלה זה נראה להם מוזר, אבל היום הם כבר התרגלו".
מכון "שם עולם" הוקם ב־1996 על ידי הרב אברהם קריגר וממוקם בכפר הרא"ה. המכון, שבו יותר מ־800 אלף מסמכים ומוצגים, עוסק בחשיפה ובניתוח של סוגיות רוח, אמונה והתמודדות של היחיד והקהילה בשואה, ומשמש כארכיון הגדול ביותר בעולם בנושא התמודדות בחיי היומיום בשואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה