אובליסק לזכר התקוממות התושבים היהודים של ביטוב

בעוד מספר חודשים יסתיימו עבודות הקמת האובליסק אשר יוצב במקום בו עמד בעבר בית הכנסת של ביטוב Bytów. 

על השלט יכתב: "לזכר הקהילה היהודית על אדמת ביטוב", בפולנית, אנגלית וגרמנית

טקס הסרת הלוט נקבע ל-8 בנובמבר 2013, שהוא יום השנה ה-75 לשריפת בית הכנסת.

ההחלטה להקים את האנדרטה נובעת מהעובדה שבמקום התגלו מספר מצבות יהודיות בעת עבודות שיפוץ ברחוב. בשנה שעברה הוקמה ועדה לזכר הקהילה היהודית המקומית, וזו עסקה בחיפוש ואיתור חומרים ומסמכים על יהודי ביטוב ותרבותם.

העיר ביטוב נמצאת בצפון פולין במחוז פומרניה. היא נוסדה במאה ה-12 ובמהלך השנים עברה מיד ליד. במאות האחרונות היתה בשליטת פרוסיה ואחר כך גרמניה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היתה לחלק מפולין.

לפני מלחמת העולם השניה חיו במקום כ-200 יהודים, והיום חיים בישוב כ-17,000 איש.

אנדרטה לזכר יהודי ביאלוגרד

ראשי עירית ביאלוגרד (Białogard) שבמחוז פומרניה בצפון פולין החליט על

הקמת אנדרטה לזכר יהודי העיר שנרצחו בזמן המלחמה.

האנדרטה תוקם במקום בו היה בית הקברות היהודי בעיר, כ-2 ק"מ דרומית לעיר,

והוא נוסד בשנת 1823.

בשנת 1938 נהרס המקום לחלוטין, ולא נותרו בו מצבות. המקום אינו מגודר.

כתובות אנטישמיות בקאליש

על קיר שלפני הכניסה לבית הלוויות בבית העלמין, אשר משמש היום כמוזיאון ליהודי קאליש, צויירו סיסמאות אנטישמיות:  KALISZ  BEZ  ŻYDÓW!  ("קאליש ללא יהודים!") ומגן דוד.

במקום מבקרים, לעתים קרובות, תיירים – בשנה שעברה בקרו במקום מעל אלף תיירים, רובם מארצות הברית ומישראל.

ב-7 במרץ 2013 יוצג במקום תדפיס של "חוקת קאליש" (סטאטוט קאליסקי) אשר פורסם בשנת 1264 על ידי הנסיך הפולני בולסלב "האדוק" מקליש, והוא אוסף של חוקים המעניקים זכויות ליהודים.

חוק זה שימש בסיס לחוקים שחוקקו מלכים ומושלים פולניים לגבי היהודים, אשר רצו לעודד הגירת יהודים למקומותיהם כדי לפתח את פולין.

חוקת קאליש כוללת 36 סעיפים הדנים ביחסים שבין היהודים לשכניהם הנוצרים בכל תחומי החיים, והיא קובעת כי היהודים הם מעין רכוש פרטי של המלך והוא אחראי לבטחונם ולרכושם.

חגיגות פורים בלובלין

לציון חג הפורים התקיים בלובלין קונצרט של כלי זמרים, שהכינו תוכנית מיוחדת לרגל הארוע.

האורחים התבקשו להתחפש וזכו לשרות מאת מלצרים מחופשים שהגישו יין ועוגות מסורתיות.

תאטרון חובבים "מתחת לאריות" מציג הצגה לפורים ("פורימשפיל") מבוסס על מגילת אסתר. 

סכנה לבית הכנסת "לומדי משניות" באושווינצים

המרכז היהודי באושווינצים יצא בקריאה לעזרה במימון הנדרש לצורך שימור הבניין ההיסטורי של בית הכנסת "לומדי משניות" במקום. בית הכנסת נמצא בסכנת קריסה בשל המפולות במקום, ולפיכך יש הכרח לבנות סביב סוללת בטון. מנהל המרכז היהודי אומר שהקרקע במקום אינה יציבה, ודי בגשם חזק או בשקיעה של מכרות פחם שבסביבה, כדי לגרום להתמוטטות הבנין. הסכום הנדרש לשיפוצים הוא כמיליון זלוטי.

בית הכנסת הוא חלק מהמרכז היהודי במקום, העוסק בחינוך על השואה והסכנות בשל חוסר סובלנות ודעות קדמות. בית הכנסת הוקם ב-1918 ובמהלך מלחמת העולם השניה השתמשו הגרמנים במבנה כמחסן צבאי. לאחר השחרור, בשנת 1945, חזר הבנין לשמש כבית כנסת של הקהילה היהודית המקומית, ואחר כך שימש למטרות שונות אזרחיות.

בחודש מרץ 1998 הוחזר בית כנסת לקהילה היהודית בביאלסקו ביאלה, על פי החוק להשבת רכוש יהודי קהילתי, והוא שופץ בשנת 2000.

ציון 70 שנה למרד גטו ורשה

ערב לציון 70 שנה למרד גטו ורשה

בדגש על לחימת אצ"י (הארגון הצבאי היהודי) ובית"ר

יערך ביום ב' כ"ב באדר תשע"ג 4 במרץ 2013

בשעות 21:00-17:00

בהיכל יהדות ווהלין רח' כורזין 10 גבעתיים

באולם ווהלין בגבעתיים.

הערב מופק בשיתוף "מכון ז'בוטניסקי" ו-"יד ושם

היה זה חיים לזר ז"ל, שכתב ראשון, לפני למעלה מ-40 שנה, את קורות הארגון בספרו "מצדה של וארשה". הספר יוצא עתה לאור במהדורה חדשה, בעריכתן של בתו, ד"ר שרה אוסצקי-לזר, ונכדתו דניאלה אוסצקי-שטרן, ויימצא למכירה לבאי הכנס במחיר  20 ₪ בלבד.

כמו כן יימכר  באותו מעמד ספרו-מחקרו של פרופ' משה ארנס "דגלים מעל הגטו", שהוסיף נדבך רב חשיבות לחקר הפרשה, והעלה אותה לסדר היום.

http://www.jabotinsky.org/hebsite/modules/newsItem.asp?sid=15&pid=7&newsID=317

נתגלו קברים יהודיים בברודנו ורשה

כמה עשרות מטרים לפני גדר בית הקברות היהודי התגלו, במהלך הכנות לבניית רחוב סנט וינצנט, קברים יהודיים.

בדיקות ארכיאולוגיות במקום קבעו כי בית הקברות ב-ברודנו הגיע עד צומת הרחובות סנט וינצנט ו-רוגובסקה, וכאן אכן נמצאו שתי שורות של קברים, זו לצד זו.

גילוי הקברים יחייב שינויים בהרחבת הכביש המתוכנן בקטע שבין ככר זאבה ורחוב קולובה.

בית הקברות היהודי בברודנו נוסד בשנת 1780, אך ככל הנראה החלה הקבורה במקום מוקדם יותר.

בתקופת מלחמת העולם השניה הרסו הגרמנים את בית העלמין, ומאוחר יותר החליטו השלטונות הקומוניסטיים להסיר את כל המצבות שהיו במקום ולהקים על השטח פארק. מצבות רבות שימשו לבניית חומת הפארק ברחוב.

הודות למימון של קרן ניסנבאום נוקו חלקית הקברים והשטח גודר. ככל הנראה, בשל חוסר תוכניות אדריכליות לא ניתן היה לאמת את גבולותיו של בית העלמין ורק כשהחלה החפירה במקום התבררו ממדיו.

ימי לימוד בקרקוב

בימים 21-18 בפברואר יתקיימו בקרקוב מפגשים ללימוד, במסגרת קשת פולין.

הארועים פתוחים בפני כל מי שרוצה להעמיק את הידע שלו בתרבות היהודית. ימי לימוד באותה מסגרת מתקיימים בוורשה מידי סתו. 

במסגרת הלימודים ירצה יוחנן אורנשטיין על עשרת הדיברות, פרופ' יונתן ובר ידבר על המורשת של יהודי פולין, אנה לבט-מינקובסקה תספר על החיים והחגים של הקהילה היהודית בפולין, קתז'ינה צימרר תרחיב על החינוך היהודי בקרקוב בין שתי מלחמות העולם, הרב בועז פש ירחיב על הקבלה.

ימי הלימוד ילוו גם בסרטים ומצגות.

ציון 70 שנה לחיסול קהילת כשאנוב

ב-17 וב-18 בפברואר ש.ז. יציינו בכשאנוב 70 שנה לחיסול הגטו בעיר. האירועים יכללו מצעד זכרון, הסרת הלוט מעל שלט לזכרם של התושבים היהודים של כשאנוב שנרצחו בידי הגרמנים, הרצאה על תולדות יהודי כשאנוב והגטו, סיור בעיר "בעקבות התושבים היהודים" וקונצרט. השלט לזכר התושבים היהודים יוצב במקום בו ניצב בעבר בית הכנסת הגדול, ועליו כתוב, בפולנית, עברית ואנגלית:

”במקום זה בשנים תקמ“ז-תשל“ג

ניצב בית הכנסת הגדול

לזכר כ-8000 האזרחים היהודים

 של העיר כשאנוב והסביבה

שנרצחו על ידי המרצחים הגרמנים

בשנות מלחמת העולם השניה

ביום השנה ה- 70 

לחיסול הגטו בכאשנוב י“ג באדר א תש“ג

 על בית הכנסת הגדול של כשאנוב:

עד 1973 עמד בככר אסתרי בית הכנסת הגדול של כשאנוב, והוא שימש את יהודי העיר במשך למעלה מ-150 שנה. בית הכנסת חולל על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה, אך לא נהרס. לאחר המלחמה הפסיק בית הכנסת למלא את תפקידו, ושימש כמחסן וכגלריה לאומנות, אך במהלך השנים הדרדר מצבו הפיזי של הבנין עד שנהרס על ידי שלטונות העיר.

הסכם בין JRI לארכיבי פולין

ב-15 בפברואר נחתם, בוורשה ובמרילנד, הסכם רב שנתי אשר ירחיב את הגישה לרשומות של יהודים באמצעות האינטרנט.

המאגר המקוון של JRI –פולין מאפשר חיפוש רשומות מידע מלמעלה מ-550 ערים וכולל למעלה מ-5 מיליון רשומות. ההסכם הנוכחי יאפשר להרחיב משמעותית את מספר הרשומות באתר, ומנהליו צופים כי במהלך השנה הקרובה יתווספו עוד כמיליון רשומות למאגר.

מנהל ארכיבי פולין, פרופ' ולדיסלב סטפניאק אמר כי החתימה על ההסכם היא שלב חדש בשיתוף הפעולה בין JRI לבין PSA, והוא משוכנע כי תוצאות של שיתוף הפעולה זה יאפשרו לאנשים רבים המתעניינים בחקר משפחותיהם שחיו בפולין. עוד נמסר כי PSA  מתחילה במאמץ מסיבי לדיגיטציה של כל רשומות המרשם בלמעלה מ-30 ארכיונים איזוריים, והמידע יהיה זמין ללא תשלום בארכיון הלאומי ובאתרי הארכיונים האיזוריים. בנוסף, JRI  מאפשר למשתמשים להזמין, תמורת תשלום, עותקים של התעוד הארכיוני מכל אחד מהארכיונים שבפולין.

בנוסף לשימושים הגנאולוגיים משמש מאגר הנתונים הגדול של JRI לצורך איחוד משפחות שהופרדו בשואה, סיוע לילדים שהוסתרו למצוא את זהותם, ומסייע בהתחקות אחר ההיסטוריה הרפואית, במיוחד אצל אלה שהם בסיכון מוגבר למחלות תורשתיות.

JRI-פולין הוקם על ידי סטנלי דיאמונד ב-1995 ומנוהל על ידי מועצה עולמית, נעזר במאות מתנדבים, משרת אלפי חוקרים וממומן על ידי קבוצות ובודדים ברחבי העולם.

 http://www.jewishgen.org/jri-pl/news/2013_PSA_Agreement_News_Release.htm

כנס מיצוי זכויות והצגת הרשל'ה מאוסטרופולי

מרכז הארגונים של ניצולי השואה מזמין

לכנס מיצוי זכויות ומורשת ולהצגת הרשל'ה מאוסטרופולי.

הכנס יתקיים ביום ראשון ה-3 במרץ 2013 מהשעה 13:30

בבית החייל רחוב ויצמן 60, תל אביב

מ- 13:30 ועד 16:45 יציגו את זכויות הניצולים ה"ה:

קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים; אהרון אזולאי, מנכ"ל משרד לאזרחים ותיקים;

עופרה רוס, מנכ"לית רשות לניצולי שואה

בשעה 17:00 תתחיל ההצגה "הרשל'ה מאוסטרופולי" של תיאטרון יידישפיל

בכיכובם של מייק בורנשטיין ויעקב בודו

להצגה תרגום לעברית ולרוסית

הכניסה חינם על פי הרשמה מוקדמת.

הכרטיסים יחולקו לנרשמים מראש בקופות בית החייל שבכניסה להיכל

70 שנה לחיסול גטו כשאנוב

במלאת 70 שנה לגירוש אחרוני יהודי כשאנוב תתקיים אזכרה לזכרם.

האזכרה תתקיים ב-20 בפברואר 2013 בשעה 12:00

באולם כשאנוב שבמוזיאון לוחמי הגטאות

חברי הארגון מתבקשים להדליק נר זכרון ביום רביעי 20.2.2013 בערב

סמינר-שבתון בלודז'

בסוף השבוע מה-15 ועד ה-17 בפברואר יתקיים בלודז' סמינר-שבתון בנושא "ערבות" – אחריות עצמית, אחריות הדדית ואחריות לכל עם ישראל.

את הסמינר יובילו הרב בועז פש והרב ג'פרי זקס, והוא יחתם בקונצרט מלווה מלכה של הרב שמחה קלר.

23 מדינות התגייסו לשקם את אשוויץ

בתוך שלוש שנים תרמו 23 מדינות סך של 99 מיליון יורו כדי לשקם את אתר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, והסכום הנדרש הוא 120 מיליון אירו.

את הסכום הגדול ביותר 60 מיליון יורו, תרמה גרמניה, אחריה ארצות הברית- 15 מיליון דולר, פולין- 10 מיליון יורו, צרפת ואוסטריה - חמישה מיליון יורו כל אחת, בריטניה- 2.5 מיליון יורו וישראל - מיליון דולר. תרומות התקבלו גם מניו זילנד ואוסטרליה.

המחנה הגיע למצבו הקשה בגלל גשמים ושלגים שירדו בפולין בשנים האחרונות וגרמו נזקים כבדים

לביתנים במחנה, וחלק גדול מהם נמצא בסכנת קריסה.

בגלל החשש מפני אובדן המוצגים ההיסטוריים פנו ראשי מוזיאון אושוויץ לממשלת פולין בבקשה לסייע בגיוס כספים.

זמן קצר לאחר מכן הוקמה העמותה ולאחר שהוכנה תוכנית שיפוצים מקיפה, פנו חברי העמותה לקהילייה הבינלאומית על מנת לגייס את הכסף הנדרש.

מאגר גטאות באתר יד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה של "יד ושם" העלה לאתר האינטרנט של "יד ושם"

מאגר מקיף של 1,124  גטאות שהוקמו בזמן מלחמת העולם השנייה.

האתר מיועד לחוקרים, לומדים ולציבור הרחב.

החיפוש באתר אפשרי לפי מדינות בשנת 1939 ועל פי מקום בזמן המלחמה.

http://www1.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/

חידושים בישראל ובפולין בחקר שואת יהודי פולין

המכון הבין-לאומי לחקר השואה של "יד ושם" מקיים יום עיון בנושא: "חידושים בישראל ובפולין בחקר שואת יהודי פולין"

יום העיון יתקיים ביום שלישי 12 בפברואר בשעות 09:00 עד 15:30  באודיטוריום, יד ושם, הר הזיכרון, ירושלים.

התוכנית במלואה מתפרסמת:

http://www.yadvashem.org/yv/he/about/institute/pdf/symposium_polish_jewry.pdf

ביום העיון יוצגו גם ספרים חדשים בהוצאת יד ושם:

·        יהודי רובנה 1945-1919 מאת תקוה פתל-כנעני

·        בארץ אויב, יהודי קילצה והסביבה 1946-1936 מאת שרה בנדר

פרספקטיבות משתנות ביחסי יהודים ופולנים בשואה. סדרת "עיון וחקר" (מהדורה אנגלית) מאת חוי דרייפוס

"קדיש" לבתי הכנסת מעץ של ליטא

בבית הכנסת הלבן ב-סייני (Sejny) שבמחוז ביאליסטוק נפתחת תערוכה המוקדשת לבתי הכנסת מעץ שהיו בליטא,  ובמקום יוצגו למעלה מ-130 תמונות של בתי תפילה מערי ליטא, אשר שימשו בנוסף לתפקידם הדתי גם כמרכזים חברתיים.

בית הכנסת הלבן ברחוב יוזץ פילסודסקי 41 בסייני נבנה בשנות השמונים של המאה ה-18 והוא עשוי עץ ומקורה רעפים. בשנות המלחמה הרסו הגרמנים את בית הכנסת, ולאחר המלחמה נבנה בחלקו מחדש ושימש כתחנת כיבוי אש ומחסן.

בשנות השמונים שופץ המקום והיה למרכז קהילתי המשמש כמקום למופעים, תערוכות וקונצרטים. 

לפני המלחמה חיו בעיר  660 יהודים. 

אזרחות כבוד של ישראל לתושב צ'נסטוחובה

שגריר ישראל בפולין, מר צבי רב נר, העניק תואר "חסיד אומות העולם" ותעודת אזחות כבוד של מדינת ישראל לסטניסלבה וולדז' (Stanislaw Wladarz) בת 82 מצ'נסטוחובה.

הוריה של גב' וולדז', סטניסלב ומריאנה שלמוב מ-ציקרז,  הסתירו במהלך המלחמה את משה לייכטר, בן דודו מרדכי ושתי נשים, וזאת כשעל ראשם של בני הזוג וילדיהם מרחפת סכנת מוות מידי הגרמנים. 

עירית קאליש תשחזר את בית העלמין היהודי בעיר

לאחרונה, לאחר שנים רבות של מגעים בין הקהילה היהודית בוורוצלב לבין עיירת קאליש בקשר עם שיחזור בית העלמין היהודי העתיק של העיר, הוחלט על שחזור המקום.

בית הקברות הישןהוקם בערך בשנת 1287, והדוכס פשמיסלב השני אישר את רכישת הקרקע למטרה זו. בית הקברות, שהיה בין רחובות נובה שבייט, אוסטרובסקה והנדלובה, שימש את הקהילה בעיר עד למלחמת העולם השניה, והיה ללא ספק אחד מבתי העלמין היהודיים העתיקים בעיר.

בשנות הארבעים הרסו הגרמנים את בית הקברות, ומצבות בנות מאות שנים שימשו לבניית הגשר לקולנוע "אפולו", לדיפון תעלת ריפינסקובסקי ולכבישים. בשנות השישים הוקמה על שטח בית העלמין שכונת מגורים, תחנת עזרה ראשונה, ומרכז חינוכי לצעירים בעלי מוגבלויות, ועליו שלט אשר מספר את ההיסטוריה של המקום.

בשנות השמונים תרמה קרן ניסנבוים לעבודות חפירה במקום, ושברי מצבות שנמצאו במקום הועברו לשטח בית הקברות החדש שברחוב פודמייסקי. לאחרונה רכשה העיריה מבנה חדש אליו יועבר המרכז החינוכי,  ובתחילת שנת הלימודים הבאה יחזור המקום לבעלות הקהילה ההיהודית, וזו תכין תוכניות להפיכת המקום לאנדרטת זכרון.

ההתיישבות היהודית בקאליש החלה בשנת 1139 ובשנת 1264 היתה היא לעיר הפולנית הראשונה שבה ניתן ליהודים כתב-אמנה שהקנה להם מגוון חירויות בחוק – "כתב הזכויות של קאליש" - אשר היווה את התשתית החוקית הראשונה לזכויותיהם של היהודים בפולין. ב-1358 העניק המלך רשיון להקמת בית כנסת בעיר.

היהודים התפרנסו ממלאכה ועסקו בטקסטיל. ב-1860 מנו יהודי קאליש 34% מאוכלוסיית העיר, ב-1931 מנו הם כ-15,000 איש (כ-30% מתושבי העיר) וערב מלחמת העולם השניה מנתה האוכלוסיה היהודית של העיר כ-25,000 איש, עם צרופם של שטחים כפריים לעיר. בקיץ 1942 חוסלה כליל קהילת קאליש.

נזכור – 70 שנה למרד גטו ורשה

הקהילה היהודית בוורשה תציין ב-21 באפריל ש.ז. את יום השנה ה-70 למרד בגטו בעיר.

באותו יום יתקיימו הרצאות וסדנאות בנושא המרד בגטו וכותרת האירועים תהיה "נזכור – את ההתקוממות של 1943".

הארועים יתקיימו בבית הכנסת שברחוב טוורדה 6 בשעות 18:00-09:30 והיוזמה היא של חברי וידידי הקהילה היהודית בעיר אשר רוצים לשתף את האחרים בזכרונותיהם ובידיעותיהם.

הקהילה היהודית מזמינה את כל מי שרוצה להשתלב באירועים, אם באמצעות השתתפות פעילה או פסיבית, לפנות אליה עד אמצע פברואר בטלפון 48-620-5834 או בדוא"ל kultura@jewish.org.pl.