החודש מלאו 60 שנה לפטירתו של המשורר היהודי-פולני
יוליאן טובים, אשר נפטר באופן פתאומי בזקופנה בדצמבר 1953.
יוליאן טובים נחשב לאחד מגדולי הסופרים הפולנים במאה העשרים. תרומתו לשירה הפולנית בתחום השירה לילדים היא לאין ערוך, אך הוא ידוע בעיקר עבור תרומתו לשירה הפולנית המודרנית בין
שתי מלחמות העולם.
טובים מעולם לא התכחש ליהדותו אך ראה עצמו קודם כל כפולני,
ורק אחר כך כיהודי. מפורסמת אימרתו: "מאחד אותי עם היהדות לא הדם שבגוף, אלא
הדם שיוצא מתוך הגוף" (כרמז להזדהות עם היהודים שנהרגו בשואה).
באפריל 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כתב את המסה "אנו יהודי
פולין", בה הצהיר, בין השאר:
אילו הוצרכתי לבסס את לאומיותי, או נכון יותר
את הרגשתי הלאומית, הרי אני פולני מטעמים פשוטים ביותר, כמעט פרימיטיוויים,
ברובם ראציונאלים, בחלקם אי ראציונאליים, אולם בלי סממנים "מיסטיים".
להיות פולני - אין זה כבוד, ולא תפארת, ולא זכות. הוא הדין בנשימה. מעודי לא
פגשתי אדם שיהא גא על שום שהוא נושם.
פולני - כי בפולין נולדתי, גדלתי, חונכתי,
למדתי, כי בפולין הייתי מאושר ואומלל. כי מגלותי רוצה אני לחזור לפולין דווקא,
אף אם יבטיחו לי תענוגות של גן עדן במקום אחר.
פולני גם מטעם זה שעצי הלבנה והערבה קרובים
לי יותר מעצי התמר וההדר, ומצקביץ ושופן יקרים יותר משייקספיר ובטהובן. יקרים
בגלל טעמים, שגם אותם לא אוכל לבסס בשום טעם הגיוני.
פולני - כי נטלתי מן הפולנים כמה מליקוייהם
הלאומיים. פולני - כי שנאתי לפאשיסטים הפולנים גדולה יותר מלפאשיסטים שבעמים
אחרים. והרי זה בעיני קו חשוב מאוד של פולניותי.
אולם בראש ובראשונה - פולני, משום שכך רצוני.
|
||
את הקריירה הספרותית שלו החל טובים בשנת 1913. הוא הקים קבוצת
משוררים שכתבו בפולנית בעלי נטייה מודרנית בשם "סקמנדר". אהב לתאר את
האנשים ברחוב ואת שפתם באופן שבו נשמעה, וזכה לביקורת על וולגריזם בספרותו. תחילת
הייתה דרכו מלאה באופטימיות, אך כבר בשנות ה-20 אפף את יצירותיו פן פסימי. בשנות
ה-30 יצא בביקורת נגד הממשלה (הנשף באופרה), וכן כתב יצירות שמהן נשמעה ביקורת נגד המשטר הנאצי. בתקופת השואה היגר לרומניה, משם לצרפת, לברזיל ולבסוף לארצות הברית. לאחר המלחמה חזר לפולין, אך בפולין הקומוניסטית הוא נרדף בגלל השקפותיו, כמו כן לעתים קרובות הזכירו לו את יהדותו.