צפייה בסרט על גילוי שורשים יהודיים כעונש עבור קריאות אנטישמיות

פסק הדין לשבעת עשר אוהדי כדורגל אשר במהלך המשחק של לגיה ורשה ווידזב לודז' בשנת 2011 קראו קריאות אנטישמיות הפך סופי.

פסק הדין נגזר באוקטובר 2013. אוהדי כדורגל נידונו לתשעת חודשים עבודות שירות ציבורי 30 שעות בחודש, להפקדת 20% מהרווחים שלהם לאיחוד קהילות יהודיות במשך אותם תשעת חודשים ולצפייה בסרט "נס פורים".

הסרט מספר את סיפורה של משפחה פולנית ממוצעת. הגיבורים הם אישה מדוכאת, בעל שמאמין בתיאוריות קונספירציה ובנם – אוהד כדורגל שצועק סיסמאות אנטישמיות בזמן המשחקים. להפתעתם הרבה הם מגלים את מוצאם היהודי. 

האוהדים הגישו ערעור אולם בית המשפט המחוזי בוורשה אישר את החלטת השופט מ-2013 2013. השופט וויצ'ייך לונצ'בסקי מבית המשפט המחוזי בוורשה טוען כי צפייה בסרט תגרום לאוהדים לחשוב על מעשיהם ולמנוע מהם התנהגות כזאת בעתיד.

רהיטים יוכנסו לבית הכנסת בטיקוצ'ין

מוזיאון פודלסיה יזמין רהיטים לבית הכנסת הישן בטיקוצ'ין. הם ייבנו בצורת הרהיטים המקוריים שנמצאו בבית הכנסת לפני פרוץ המלחמה.

בית הכנסת בטיקוצין הוקם במאה ה-17 והוא אחד המונומנטים החשובים ביותר בפולין. הוא נבנה מחדש ושוחזר וכיום שוכן בו מוזיאון ליודאיקה כחלקו של מוזיאון של פודלסיה שבביאליסטוק.

בתקופה שבין שתי המלחמות צולם בית הכנסת על ידי שמעון זייצ'יק ובתמונות נראה פנים בית הכנסת והריהוט שבו. את הריהוט הזה רוצים עובדי המוזיאון לשחזר.

משרד התרבות והמורשת הלאומית הקציב למטרה זו 88,500 זלוטי.

רחוב גוטוביץ בפרושקוב

רחוב ייקרא על שמו של מייסד בית העלמין בפרושקוב

הרחוב המוביל לבית העלמין היהודי בפרושקוב (Pruszkow) ייקרא על שמו של מרדכי גוטוביץ' (במקום בזלטובה), שהיה אחד המייסדים של בית הכנסת במקום. בשנת 1904 רכש גוטוביץ' יחד עם יעקב טייכפלד חלקה שיועדה לבית הקברות היהודי, גוטוביץ' נפטר ב-1914 ועל מצבתו נכתב שהוא יסד את בית החיים.

יאן וינצ'וק, חייל ותיק בארמיה קריובה ושומר בית העלמין, הוא שהגה את הרעיון ופעל למימושו.

בית העלמין בראדז'ימין

בבית העלמין היהודי בראדז'ימין (Radzymin) שבאיזור וורשה נמשכות העבודות להקמת אהל של הצדיק שלמה יהושע דוד גוטרמן.

בית העלמין בעיר, שבה חיו לפני מלחמת העולם השניה, כ-4,000 יהודים, נהרס במהלך המלחמה, ולאחר המלחמה שימשו המצבות לבנייה. בשנות השבעים הפך שטח בית העלמין לפארק ולא נותרו עקבות של קברים, וכך גם קברו של הצדיק  שלמה יהושע דוד גוטרמן משושלת חסידי ראדזימין, שנפטר בשנת 1903, אם כי המקום מקום קבורתו של הצדיק סומן על ידי אלמוני על ידי לוח בטון.

קשישטוף ביילבסקי – רכז הפורטל "שטעטל וירטואלי" ופעיל חברתי שפועל למען שימור בתי העלמין היהודים, למד, לפני מספר שנים כי בבתי תושבים מונחות מצבות והוא החליט לאספן ולבנות מהן אנדרטה.

בשנת 2014 נמצא תורם, מר יוסף דויטש, חסיד ועסקן בריטי, שהחליט לממן את הקמת האהל. בעלים של חברת בניה פולנית החליט להתגייס לפרוייקט והשיג את האישורים הנדרשים, וכך החלו לאחרונה העבודות במקום. ביילבסקי מקווה שבקרוב תועברנה המצבות המונחות בחצרות הבתים לשטחו של בית העלמין.

מתוך אתר: שטעטעל 

מכרז למנהל התיאטרון היהודי בורשה

בימים הקרובים עיריית ורשה אמורה להחליט אם לפרסם מכרז לתפקיד מנהל התיאטרון היהודי או שהמנהלת בפועל גולדה טנצר תמשיך בתפקידה. 

סברין בלומשטיין, עיתונאי של גזטה ויבורצה, יהודי בעצמו, יוצא נגד המשך כהונתה של גולדה טנצר. הוא מבקר את רמת התיאטרון וטוען שהפך לעסק משפחתי. לדבריו מנהל התיאטרון היהודי כלל לא צריך להיות יהודי ופולנים עושים את המלאכה בצורה טובה יותר. הוא מציין את יאנוש מקוך שלדבריו הוא יוצר הפסטיבל הגדול ביותר בעולם לתרבות היהודית ומנהל המוזיאון לתולדות יהדות פולין דריוש סטולה. לדעתו לא מדובר במוצא אלא ברגישות. 

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין (FODZ) מכריזה על יוזמה "אמץ בית עלמין יהודי בפולין", ומזמינה אנשים, משפחות, קבוצות, קהילות, וארגונים להיות שותפים בפרוייקט ההנצחה. הפרויקטים יכולים להיות קטנים, כגון הכנה והרכבה של לוח זיכרון כדי לידע את המבקרים שאתר מסוים הוא בית קברות יהודי (גם אם אין היום מצבות במקום) או פרוייקט גדול יותר כגון גידור בית הקברות, הקמת שער או הקמת אנדרטת זכרון.

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין הוקמה בשנת 2002 על ידי איגוד קהילות היהודיות בפולין והארגון היהודי העולמי להשבת הרכוש (איל"ר). המשימה העיקרית של הקרן היא לשמר ולהנציח אתרים ומונומנטים של מורשת תרבותית יהודית ששרדו בפולין. הקרן פעילה באותם מקומות שהיום אין בהם קהילה יהודית או שהם רחוקים ממרכז עירוני גדול או שלקהילה היהודית הקרובה אין די משאבים כספיים כדי לטפל ולתחזק את הנכסים היהודים במקום.

הנסיון הרב של הקרן, של למעלה מעשור בעבודה בבתי קברות יהודים בפולין, והקשרים ומערכות היחסים עם הרשויות המקומיות והגופים המנהליים בפולין, מעמיד את הקרן בעמדה ייחודית לשתף פעולה עם מי שמתעניין ומוכן לסייע בשימור המקומות החשובים הללו. כמובן שכל העבודות בבתי הקברות מתבצעות בהשגחת הרבנות בפולין.

בפולין אותרו למעלה מ-1,200 בתי קברות יהודים, רובם מוזנחים, אינם נגישים, אין בהם סימון, גידור או שילוט, וברובם אף אין מצבות. שילוט פשוט יכול להביא לכך שהאוכלוסיה המקומית והמבקרים ידעו על קיומו של המקום. בעשור האחרון טיפלה הקרן בכמאתיים בתי קברות בפולין, החל מפעולות של ניקוי וניכוש הצמחיה, דרך התקנת גדרות ושערים ועד להצבת שילוט.

הקרן תסייע למעונינים להשתתף בפרוייקט ההנצחה בכל הנוגע לטיפול המשפטי והארגוני, כשהתמיכה הכספית והקונספט של הפרוייקט יהיו על "השותף/מאמץ". לכשיושלם הפרוייקט יאורגן במקום טקס שבו ישתתפו נציגי הקהילות היהודיות אישי ציבור ופרנסי המקום.

ליצירת קשר נא לכתוב אל fodz@fodz.pl

www.fodz.pl

הסרט "אידה:

הסרט העלילתי "אידה", שזוכה להצלחה רבה מחוץ לפולין, אחד המועמדים לאוסקר לסרט הזר, גורם לתסיסה בפולין. 

מספר אנשים המקורבים ל-PIS בניהם: פרופ' גלינסקי שבעבר היה מועמד PIS למספר תפקידים, ההיסטוריון נובאק והבדרן יאן פייטשאק פנו למכון הפולני לקולנוע, בטענה שמדובר בסרט שיכול להתפרש כאנטי-פולני, ועל כן הם דורשים לצרף לסרט מאמר המסביר שפולין הייתה כבושה בידי הגרמנים בתקופת המלחמה, והגרמנים הם האחראים להשמדת היהודים. 

המכתב הופיע גם באינטרנט ועד כה חתמו עליו למעלה מ-20 אלף איש. על המכתב חתום גם הארגון להגנת שמה הטוב של פולין.

נ

ושא אנטישמי הועלה גם על ידי העתון גזטה ויבורצ'ה. העיתון פירסם את מאמרו של ההיסטוריון הפולני-אמריקאי פרופ' יאן תומש גרוס, המאשים פולנים רבים בתקופת מלחמת העולם השנייה שלא עשו די כדי להציל יהודים. 

להגנה על שמה הטוב של פולין יצא עורך גזטה ויבורצ'ה, אדם מיכניק, ממוצא יהודי, שדווקא טוען שבתקופת המלחמה הכנסייה הקתולית ואנשים רבים התגייסו להצלת יהודים. מיכניק מציין גם שבפולין לא היו משתפי פעולה עם הנאצים.

תלמוד תורה ב-בייץ'

תלמוד תורה ב-בייץ' (Biecz)
לפני מלחמת העולם השניה היו בבעלות הקהילות היהודיות בפולין מבנים רבים מאד. חלקם נהרסו וחלקם השתמרו. על פי הסכם עם ממשלת פולין משנת 1997, יכולות הקהילות היהודיות הקיימות היום בפולין, לתבוע את השבת המבנים הללו לבעלות הקהילות, וכך פועלת גם הקרן לשימור מורשת יהודי פולין (FODZ).

בעיירה בייץ' שבדרום פולין, לא הרחק מגליציה, עיירה שמכונה לעיתים גם "קרקוב הקטנה" או "הפנינה של הקרפטים", גרו לפני השואה כ-800 יהודים וניהלו חיי קהילה פעילים מאד. בשנת 1924 נבנה, על ידי הקהילה היהודית המקומית, בניין ששימש "תלמוד תורה", והבניין קיים עד היום.

הקרן לשימור מורשת יהודי פולין מבקשת לתבוע את השבת הבניין אך זקוקה, לצורך כך, למסמכים שיוכיחו את הבעלות של הקהילה על הבניין, שכן השלטונות טוענים כי הבניין לא שימש אף פעם את הקהילה היהודית.

החוקרים בפולין בודקים את הארכיונים של קרקוב ולבוב, כולל עיון בעתונים מאותה תקופה, ומעיינים בעדויות שנמסרו ל"יד ושם" ו- YIVO, אך המידע שנמצא הוא כללי מידי, ואינו משכנע, מבחינה משפטית, את הוועדה הדנה בנושא.

הקרן פונה אל יוצאי המקום וצאצאיהם ומבקשת להעזר בכם לצורך הוכחת הבעלות על הבניין. אולי יש למי מכם מסמכים, כולל מסמכי לידה או נישואין, תעודות בית ספר, עדויות של המשפחה, תצלומים עם כיתוב תלמוד תורה, או כל סוג מסמך רשמי אחר, שבו נכתב במפורש "תלמוד תורה" (ולא רק בית כנסת).

הפשילו שרוולים, שנסו מותנים וחפשו את המסמכים שעשויים לעזור.

מוזיאון בבנין בית הכנסת לשעבר ב-לצ'נה

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין הודיעה על כוונתה לפתוח מוזיאון בבניין בית הכנסת לשעבר ב-לצ'נה (Leczna), הנמצאת במרחק כחצי שעת נסיעה מלובלין, ובכוונת הקרן לחפש מימון מתאים לפרוייקט.

בית הכנסת, בסגנון ברוק, נבנה במאה ה-17. בזמן המלחמה ניזוק הבניין והוא נבנה מחדש ב-1960.

העיירה היתה מרכז חשוב של חיים יהודים והיה זה ביתו של הרב שלמה יהודה לייב של לצ'נה. בעיירה חיו, לפני המלחמה ,כ-2,500 יהודים. סמוך לבית הכנסת יש קבר אחים בו נקברו כ-1,200 קורבנות שואה.

התערוכה שתוקם במקום תתמקד בריטואלים של החיים היהודיים, ולא בתערוכה היסטורית רחבה יותר.

לצ'נה נכללת ב"מסלול החסידי" שבו מבקרים, כל שנה, מספר גדול מאד של יהודים.

http://hamodia.com/2014/12/30/refurbished-shul-poland-house-museum/

נוקה בית הקברות ב-אזארוב

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין (FODZ) סיימה את עבודות הנקיון בבית הקברות היהודי ב-אזארוב (Ozarow) שליד לובלין.

במקום חיו כ-3,200 יהודים לפני מלחמת העולם השניה.

אזכרה לקהילת דרוהוביץ', בוריסלב בהסביבה

 

מפגש האזכרה השנתי של יוצאי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה
יום שלישי, 3.3.2015, 18:00, בית התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

לפרטים - mydrohobyczboryslaw@gmail.com.

האם קתולים ישמרו את בתי הקברות היהודים?

הכנסייה הקתולית רשמית תפנה לציבור מאמינים לטפל בבתי הקברות היהודים וקברי קורבנות השואה – כך אמר הבישוף מייצ'יסלב ציסלו בארועי "יום היהדות".

בראיון לעיתון הפולני "ז'צ'פוספוליטה" אמר הבישוף כי: "זאת חובתנו מוסרית לדאוג למקומות רצח וקבורת האנשים שבמשך שנים רבות היו שכנינו". גם האפיפיור הפולני, יוחנן פאולוס השני, דיבר על הנושא ואמר: "בתי הקברות היהודים הם חלק של עברנו המשותף. למקומות האלה יש משמעות רוחנית והיסטורית יוצאת מן הכלל. כדאי שהמקומות האלה יקשרו בין פולנים ויהודים".

בפולין יש כ-1200 בתי הקברות היהודים. כמעט רובם נהרסו במשך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. המוסדות היהודים בפולין לא יכולים לטפל בשימור כל אתרי הזיכרון ובתי הקברות. רשויות מקומיות וארגוני פעילים חברתיים פועלים, במקומות אחדים, לשימור המורשת, אך לא די בכך.  מסוגלים לטפל בכל אתר קבורה וזכרון.

כנס בינלאומי על יצירתו של י.ל.פרץ

המוזיאון לתולדות יהודי פולין, יחד עם האגודה לחקר שפה ותרבות יידיש בפולין, הקרן לשימור המורשת היהודית והמרכז הבינלאומי לחקר היסטוריה ומורשת תרבותית של יהודי מזרח ומרכז אירופה באוניברסיטה הקתולית בלובלין יקיימו כנס על יצירתו של "אבי ספרות היידיש" בספטמבר 2015, בוורשה ובזמושץ' (עירו של י.ל.פרץ).

הכנס יערך במלאת מאה שנה פטירתו, ויוקדש לחייו של הסופר, קשריו עם עיר הולדתו וסביבותיה, פרשנות ליצירתו והשפעתו על תרבות היידיש.

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין וארגון המצבות

הקרן לשימור מורשת יהדות פולין (FODZ) ׂחתמה על הסכם עם "ארגון מצבות" (Matzevah Foundation), ארגון ללא כוונת רווח מאטלנטה, ג'ורג'יה, המשתתף בפרוייקטים של ניקיון, שיפוץ ותיקון של גדרות של בתי קברות יהודיים בפולין.

שיתוף הפעולה בין שני הארגונים החל כבר ב-2012 ובמסגרת משותפת זו נוקה והוסדר בית הקברות ב-זמברוב (Zambrów), שבמחוז ביאליסטוק. שטח בית הקברות כ-2.6 דונם, ורק כ-100 מצבות נותרו במקום היום

לפני המלחמה חיו במקום למעלה מ-3,200 יהודים שהיוו למעלה ממחצית אוכלוסית המקום.

תערוכה ''בתי תפילה מעץ'' בגרייבו

בעיירה גרייבו (Grajewo) שבמחוז ביאליסטוק, מתקיימת תערוכה של "בתי תפילה מעץ".

התערוכה נערכה על ידי המרכז ע"ש לודוויג זמנהוף בביאליסטוק, ומוצגות בה תמונות של בתי תפילה מעץ בפולין החל מימי הביניים והדוכסות הגדולה של ליטא ועד לאלה שנבנו במאות ה-17 וה-18.

בעיירה גרייבו חיו, לפני המלחמה, כ-2,800 יהודים, שהיוו כמחצית מאוכלוסיית המקום.

איחוד הקהילות היהודיות בפולין - ZGWŻ

איחוד הקהילות יהודיות בפולין (פולנית: Zwiazek Gmin Wyznaniowych Żydowskich w RP, ו-ZGWŻ בקיצור), הוא עמותה דתית שהוקמה על ידי יהודים שחיים בפולין. העמותה נוסדה בשנת 1949 ושינתה את שמה, לשם הנוכחי, בשנת 1992.

מקום מושבה של העמותה הוא בוורשה ובה חברים נציגי שמונה קהילות יהודיות: כולל ורשה, ורוצלב, קרקוב, לודז ', שצ'צ'ין, קטוביץ, ביילסקו-ביאלה, ולגניצה. קהילות יהודיות אחרות כפופות לסניפים של האיגוד

 ZGWŻ חברים למעלה מאלפיים חברים, והוא מפעיל 7 בתי כנסת ו-15 בתי תפילה. כמו כן מפרסמת העמותה כתבי עת ולוח שנה יהודי (Kalendarz Zydowski).

המטרה העיקרית של האיחוד היא לארגן את החיים הדתיים והתרבותיים לחבריה, והיא מסייעת לחבריה במגוון רחב של נושאים משפטיים, קהילתים ואישיים.

פעילויות ZGWŻ ממומנות בחלקן ממשאבים עצמיים  ובחלקן על ידי מענקים מהג'וינט (JDC). כמו כן יש פרויקטים ספציפיים שנתמכים כלכלית על ידי משרד התרבות  והאמנות של פולין, ונותני חסות פרטיים אחרים.

Z היומון "RZECZ" עוסק בחילופי הגברא בהנהגת הקהילה היהודית בפולין. 

שגריר ישראל לשעבר בפולין, פרופ' שבח וייס, משבח את היו"ר הפורש קדליצ'יק ומגדיר אותו כאדם מתון, כריזמטי שלחם על האינטרסים של הקהילה.

מחליפו לשק פישבסקי הוא איש עסקים ולא מוכר לציבור הרחב. לדעת וייס ייתכן שבעתיד הציבור בפולין עוד ישמע עליו. 

מוזיאון יהודי גליציה בקרקוב חוגג 10 לפעילותו

מוזיאון יהודי גליציה בקרקוב מדווח כי ב-10 שנות קיומו ביקרו בו כ-40,000 איש ובהם למעלה מ-15,000 תלמידים וסטודנטים ממאות ערים וכפרים ברחבי פולין. בנוסף בוצעו הדרכות לכ-150 מורים ומחנכים מפולין ואוקראינה והוצגו בו למעלה מ-10 תערוכות מתחלפות.

במוזיאון זכה לתואר "אודיסאוס 2014" שהוענק על ידי לשכת התיירות של קרקוב, על בניית גשרים רב-תרבותיים ורמה מעולה של שירותים.

הפגנת חברי ארגון ימני נגד האירועים באושוויץ

ביום הזכרון הבינלאומי לשואה ב-27 בינואר, באותה שעה שבה נערכו ארועים באושוויץ לציון 70 שנה לשחרור המחנה, הפגינו קומץ חברי ארגון ימני קיצוני אירגן נגד האירועים באושוויץ.

המפגינים טענו שאנו עדים לברית חדשה בין גרמניה ליהודים - היהודים רוצים, בכל מחיר, להגדיל את סבלם בשואה והגרמנים רוצים להקטין את האשמה. המפגינים העלו סיסמא שהיהודים משמידים היום את הפלסטינים. ההפגנה נערכה מספר דקות והמשטרה עצרה את המפגינים.

היומון RZECZ ממשיך להילחם נגד מאמרים המופיעים במערב אירופה המאשימים את פולין באחריות לשואה. חלק מן העיתונאים הפולנים תוקפים את היומון האוסטרי "הוט" שדרש מפולין להודות על האחריות לשואה. 

האם יוקם תורן של אנטנת רדיו על קבר אחים ב-שיימיאטיצ'ה?

אחד ממפעלי רשתות הטלפון הניידים מתכנן להקים תורן אנטנה בבית הקברות היהודי בשיימיאטיצ'ה (Siemiatycze) שמזרח פולין, במחוז פודלסקי. בית העלמין היהודי במקום נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה ובתקופת הרפובליקה העממית הפולנית, והיום פזורים שרידי מצבות באיזור. בחלק אחר של השטח  צומחים עצים וכן נמצא שם בנין משרדים.

יזמים רוצים להשתלט על החלק לא מפותח של האזור: יש תוכניות לבניית סופרמרקט באתרואחת מחברות התקשורת הגדולות ביותר בפולין החלה בנייה של תורן אנטנה. במהלך העבודות הראשוניות נתגלו עצמות אדם והעבודות הופסקו. אך המשקיעים לא מוכנים לוותר.

תושבי המקום מתנגדים להקמת התורן בטענה להשפעה שלילית על הבריאות וכן בשל ההרס שיגרם לבית הקברות היהודי.

הוועדה הרבנית לענין בתי הקברות בפולין מצאה כי במקום נמצא גם קבר אחים של יהודים שנרצחו במלחמת העולם השניה.

תמונות מגטו לודז'

במוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה נפתחה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה תערוכה שכותרתה: "הפנים של הגטו – צילומים של צלמים יהודים מגטו לודז' 1944-1940". התערוכה תהיה פתוחה עד סוף חודש מרץ.

ליהודים האסורים בגטו אסור היה להחזיק ברשותם מצלמות, ואם זאת, חלק גדול מהצילומים שבגטו לודז' צולמו על ידי צלמים יהודים. התמונות הוזמנו על ידי המועצה היהודית ("יודנראט") במטרה  לתעד את חיי יומיום בגטו, כאחת המטרות היתה, לפי האסטרטגיה של יו"ר היודנראט, חיים רומקובסקי, לתעד את הפרודוקטיביות של עובדי הגטו ולאפשר הישרדותם.

בתערוכה מוצגות כ-50 תמונות מתוך אלפי תמונות שנשתמרו, וחלקן מלווה בעדויות של תושבי הגטו ששרדו.