ב-2 באוגוסט, יום
השנה ה-73 למרד האסירים בטרבלינקה, תערך בשעה 11:15 עצרת זיכרון על יד האנדרטה במקום, אותה
מארגנים המכון להיסטוריה יהודית בוורשה וקרן הזיכרון של טרבלינקה.
ב-2
באוגוסט 1943 בוצע המזוין של
האסירים בטרבלינקה, אשר תוכנן זמן רב מראש. המרד אורגן ותואם תוך מידור משתתפיו,
ובכל אחת מיחידות העבודה היו מספר יודעי סוד. בעת פרוץ המרד נראה שהיו כ-60
"מפקדי אזור" מתוך כ-1500 אסירים שהשתתפו במרד, אשר לכל אחד מהם תפקיד.
המורדים הוציאו ממחסן הנשק כמה עשרות רובים, תחמושת ורימוני יד.
מטרת המתקוממים הייתה הריסת מתקני ההשמדה במחנה ונקמה לגרמניה
הנאצית על מעשיה. המורדים הציתו את תאי הגזים ומבנים אחרים, כולל מחסן הנשק
שהתפוצץ על תוכנו, וכן מגדל הדלק, שבער בעוצמה רבה. במעט הנשק שהצליחו לגייס
התקיפו את הגרמנים והאוקראינים. המורדים הרגו כמה מאנשי הסגל, תפסו מהשומרים
ההרוגים נשק נוסף, וניסו לברוח מן המחנה תוך כדי חילופי ירי.
המחנה,
שפרט לתאי הגזים, היה רובו בנוי עץ, נשרף בעת המרד. רוב המורדים נהרגו. כ-200
אסירים הצליחו לברוח מטרבלינקה הבוערת. ממספר זה שרדו עם כניסת הצבא האדום לאזור,
רק 70 אסירים - היתר נהרגו מיריות השומרים ותושבים פולנים בסביבה.
לאחר ההתקוממות לא ניתן היה להחזיר את מחנה ההשמדה טרבלינקה למהלך
של תפקוד כפי שהיה לפני כן. המחנה נסגר באוקטובר 1943.