כ-40 פסטיבלי תרבות יהודית בפולין

ברחבי פולין, בערים ובעיירות, מתקיימים מידי שנה עשרות פסטיבלי תרבות יהודית. הוותיק שבהם הוא הפסיטיבל לתרבות יהודית בקרקוב, שהחל עוד בשנת 1988 ביוזמתו של יאנוש מאקוך, ומושך אליו אלפי אנשים מידי קיץ.

רשימת הפסטיבלים בפולין מתפרסמת בכתובת http://www.taubephilanthropies.org/files/assets/pdf/2014/PolishJewishCultureFestivalDirectory.pdf

הושעתה תכנית לבניית קומפלס מגורים על בית הקברות בעיר גרודז'סיק מזובייצקי

בעקבות התנגדויות של הקהילה היהודית בוורשה ופעילים מקומיים החליטה מועצת העיר של גרודז'סיק מזובייצקי (Grodzisk Mazowiecki) שליד ורשה להשהות את התוכנית לבניית קומפלס מגורים עם חניון תת קרקעי באתר של בית הקברות היהודי, וזאת עד לאחר קביעת גבולותיו של

בית הקברות.

בית הקברות היהודי נהרס במלחמת העולם השניה, לאחר המלחמה השתלטו מקומיים על כ-80% משטחו, ולכן רק חלק קטן מכל שטחו היה מתוחזק ומגודר כבית קברות. על פי מפות מהשנים 1927 ו-1934 עולה בבירור כי שטחו היה גדול יותר, והשלטונות הבטיחו לבדוק את הדברים יחד עם הקהילה היהודית בוורשה.

יחודש בית התפילה בגורה קלברי

קרן זיכרון, שנוסדה על ידי צאצאיו של הצדיק מהגורה קלברי, מתכננת להתחיל בשיפוצים של בית התפילה של משפחת אלתר במקום, כבר באביב 2015.

אל בית התפילה שברחוב פייארסקה מגיעים, מידי שנה, אלפי חסידים. המקום נבנה בשנת 1903, כבית תפילה פרטי של משפחת אלתר, ובשנת 1993 הוחזר ליורשיו של הצדיק אברהם מרדכי אלתר.

על פי הערכות מומחים עלות השיפוץ והחידוש של המקום, שנמצא במצב טכני גרוע מאד, היא כ-10 מיליון זלוטי.

השומר הצעיר מחדש את פעילותו בפולין

לאחר 65 שנה מחדש השומר הצעיר את פעילותו בוורשה ב-JCC, ביוזמתם של שייקו ברנדווין ואמיל יז'ובסקי, וכבר התקיימה במקום פגישה ראשונה עם הורי החברים כדי להסביר להם על התנועה ומטרותיה.

היוזמים מקווים כי צעירים בגילאי 17-14 בוורשה יצטרפו לתנועה, וכי בעתיד יוקמו "קנים" גם במקומות נוספים בפולין.

מי שמעוניין ליצור קשר עם היוזמים יכתוב ל- haszomer.hacair@gmail.com.

כיצד נראה בית העלמין היהודי בריבניק?

נמצא אוסף ייחודי של כ-30 תמונות של בית העלמין היהודי בריבניק (Rybnik) משנות העשרים של המאה הקודמת, והן מוצגות בתערוכה שנפתחה במוזיאון העירוני.

בית הקברות היהודי בעיר הוקם בתחילת המאה ה-19 והוא נהרס בתקופת מלחמת העולם השניה, הקברים נחפרו והמצבות נותצו. היום משמש המקום כפארק.בשנים האחרונות נתקלו שרידי תריסר מצבות.

בעיר, שנמצאת בדרום פולין במחוז שלזיה, ואשר היתה שייכת לגרמניה עד לסוף מלחמת העולם הראשונה, גרו לפני השואה כ-260 יהודים בלבד.

אנדרטה תוקם בבית הקברות היהודי בבילוגרד

ראש עירית בילגורד (Bialogard), עיר בצפון מערב פולין, הבטיח למוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין כי בשנת 2015 תבנה אנדרטה משרידי מצבות שנמצאו באיזור.

במקום בו היה בית העלמין הוצב בעבר שלט, אך זה הוסר.

נרות חנוכה דולקים ב-8 בתים הקשורים לקהילה היהודית בוורשה

ביוזמת הקהילה ההיודית בורשה, JCC  ורשה, בית קרת והמכון הפולני בתל אביב דולקים, מידי ערב, נרות חנוכה במקומות הבאים: רחוב פרוז'נה 9, רחוב יגילונסקה 28, רחוב זאבקובסקה 11, רחוב זאקטורובסקה 9 (בית היתומים של יאנוש קורצ'אק), פינת ז'לזנה וגז'בובה, רחוב שיינה 41, 43 ו-45, רחוב קלופוטובסקי 31, רחוב חמילנה 9 (JCC   ורשה).

בכל יום במשך שמונת הימים תדלוק חנוכיה בחלון של כל אחד מהמבנים, כשהיא גלויה לעוברים ושבים, כדי להזכיר לאנשי ורשה את הקהילה היהודית שהיתה לפני המלחמה. 

נרות חנוכה הודלקו בפרלמנט הפולני.

הדלקת נרות חנוכה בפרלמנט הפולני:  

ביום רביעי הדליק הרב שלום בער סטמבלר, רב חב"ד בפולין, נרות חנוכה בסיים הפולני. סגן יו"ר הסיים, אוגניוש גז'שצ'ק אמר כי בכל שנה מדליקים בסיים חנוכיה שהאור שלה מסמל את השלום, הסובלנות והחופש – ערכים מרכזיים לכל אדם.

בהדלקת הנרות השתתפו גם גב' אנה אזורי, שגרירת ישראל בפולין, פרופ' שבח וייס לשעבר שגריר ישראל בפולין ונכבדים פולנים.

האם יבנה מוזיאון בסוביבור?

הרשויות המקומיות מתכננות להתחיל בבניית מוזיאון, מרכז מבקרים ומבני הנצחה במחנה המוות סוביבור.

במחנה נרצחו כרבע מיליון יהודים, ובנקום נותרו קברי אחים בלבד. המקום אינו מגודר, ואין בו שמירה, וכך הוא הפך להיות למקום שבו כלבים וחתולים עושים את צרכיהם, רוכבי אופניים מקצרים את דרכם ברכיבה במקום, ובמקום אפשר למצוא בדלי סיגריות רבים.

מידי שנה, עם הפשרת השלגים, צפים ועולים שרידי עצמותיהם של הקורבנות שנשרפו במקום, ותיירים ותושבים נצפים מחטטים באדמה בחיפוש אחר השרידים, וכך הם עושים גם בשרידי תא הגזים.

72 שנה להקמת ז'גוטה – המועצה לעזרת יהודים

 זֶ'גוֹטָה -  - Żegota היה שם קוד של המועצה לעזרת יהודים - ארגון מחתרת  פולנילסיוע ליהודים בזמן השואה אשר פעל בתיאום עם הממשלה הפולנית הגולה וקיבל את הוראותיו מ"נציג הממשלה בשטחי המולדת".

ז'גוטה הוקמה בדצמבר 1942 ולקחה על עצמה לסייע ליהודים בחיפוש מתמיד אחר מקומות מסתור, זיוף תעודות, טיפול בילדים יהודים במשפחות אומנות, בתי יתומים ומסדרים ותשלום עבור אחזקתם. הארגון פעל בוורשה והרחיב את פעילותו גם לקרקוב וללבוב.

מחלקה מיוחדת של הז'גוטה נתנה טיפול רפואי ליהודים במסתור, וזאת מחשש לגילוים על ידי הגרמנים במקרה שיחלו.

ז'גוטה פנתה אף אל אנשי  הממשלה הפולנית הגולה ואלנציגותה בפולין כי יקראו לאוכלוסייה לסייע ליהודים הנרדפים. בכרוזים שפורסמו אל הציבור הפולני, ואף אל הגרמנים בשפתם, קראו אנשי ז'גוטה לסיוע ליהודים, ולהפסקת השמדתם.

במהלך המלחמה הייתה ז'גוטה ארגון המחתרת היחיד שנוהל על ידי יהודים ופולנים, שייצגו מגוון נרחב של מפלגות, והיחיד אשר על אף מאסרם של מספר מחבריו, הצליח לפעול לאורך זמן ולהעניק סיוע ליהודים בדרכים רבות.

תערוכה על פעילות הארגון בכתובת http://www.sprawiedliwi.org.pl/en/cms/polish-righteous/

בית הקברות בפשבורסק לא יהיה מרכז קניות

הודות להתערבותה של הקרן לשימור מורשת יהודי בפולין, החליטו השלטונות המקומיים לגנוז את תוכניתם להקים מרכז קניות על שטח בית הקברות היהודי בפשבורסק ((Przeworsk.

בית הקברות, שהוקם במאה ה -18, נהרס על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, ומרבית תושבי העיר שמנו לפני המלחמה כ-1500 איש, נספו. לאחר המלחמה נבנתה על שטח בית הקברות תחנת אוטובוס

תערוכה "כל הדרכים ..." - ההיסטוריה של היהודים ששרדו את השואה

תערוכה חדשה של מוזיאון גליציה בקרקוב המוצגת במרכז למדעי היהדות של האוניברסיטה היגלונית, רחוב יוזפה 19, קרקוב.

דרכם של שלושה מיליון מיהודי פולין הסתיימה במוות. רק עשרה אחוזים מהם שרדו את השואה. ואת דרכם של אלה, שבילי ההישרדות, מבקשת התערוכה לספר. סיפורם של 17 יהודים מגליציה ששרדו את השואה, ההחלטות הדרמטיות שקיבלו והסכנות עמם היו חייבים להתמודד. התערוכה מוקדשת לאלה ששרדו ולזכרם של הקורבנות.

ועד חדש לאיחוד הקהילות היהודיות בפולין

לאחרונה התקיימו בחירות להנהלת איחוד הקהילות בפולין, בו חברים הקהילות היהודיות בפולין. חברי ההנהלה הנבחרים:

לסלאב פישקבסקי, יו"ר

אליציה קובוס, סגן יו"ר (מ-פוזנן)

מיכאל סמט, סגן יו"ר (מ-גדנסק)

אנדז'י אוצקובסקי, גזבר (מ-וורוצלב)

תדאוש יעקובוביץ (מ-קרקוב)

ולודז'מייז' כץ (מ-קטוביץ)

באטה קולקה (מ-ביאלסקו ביאלה)

לוח שנה רב-תרבותי לשנת 2015

גם השנה, כמו בשנים קודמות, פורסם לוח שנה רב תרבותי לשנת 2015. ההשראה ללוח היא מלוחות השנה של גליציה שלפני המלחמה, ובהם היה ביטוי לרב תרבותיות ולדתות השונות.

לוח כולל 3 לוחות: גרגוריאני, יוליאני ויהודי ומצויינים בו החגים והמועדים החשובים ליהודים, לקתולים ויוונים קתולים.

אפשר להדפיס את הלוח בכתובת www.izbapamieci.org.pl

ראה אור הספר "על פרשת הדרכים. הנוער יהודי בפולין הקומוניסטית 1956-1968"

הספר “Na Rozdrożu. Młodziez żydowska w PRL 1956-1968” , מאת  פיוטר פנזינסקי, כולל ניתוח נרחב של תנועות הנוער היהודיות בפולין, ההסטוריה שלהן, מקורותיהן בעמותה החברתית-תרבותית של היהודים בפולין, מחנות הקיץ ותנועות הצופים היהודיות וכן השפעות המסע האנטי-ציוני של שנת 1968.

פרויקט "קרסניסטאב – שטעטל אבוד"

הקהילה יהודית בקרסניסטאב (Krasnystaw ) – עיירה בת כ-20,000 תושבים במחוז לובלין, שבה התגוררו לפני המלחמה 175 יהודים,  לא קיימת יותר. עם זאת, תושבי העיירה מבקשים לכבד את זכר הקהילה, ומזמינים את התושבים כולם לצאת למסע אל העבר וללמוד על השכנים היהודים לשעבר.

הפרויקט מיועד למורים, מחנכים ואנשים המתעניייינים בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה המקומית. בין הפעילויות המתוכננות הן: סדנאות חינוכיות על תרבות והיסטוריה יהודיות, נסיעות לקברי אחים, סדנאות נגד אפליה ותיאטרון וקולנוע. שיאו של הפרויקט הוא ליצור מדריך קולי ברחובות העיירה

מצבות התגלו בעת בניית סופרמרקט ב-בז'שץ'

במהלך 6 השנים האחרונות התגלו כ-1500 מצבות בעיר בז'שץ' (בריסק, Brześć), שבה חיו למעלה מעשרים אלף יהודים לפני המלחמה.

בית הקברות שהוקם עוד במאה ה-19 לצורכי הקהילה, נהרס וחולל בזמן השלטון הקומוניסטי, ובמקומו נבנה איצטדיון. המצבות שימשו כחומר בניה.

בשנים האחרונות נמצאו במקום שברי מצבות ונציגי הקהילה היהודית המקומית רוצים להקים אנדרטה משברים אלה, אך אין לה את המשאבים הכספיים הנדרשים לשם כך.

בימים אלה נמצאו עוד שברי מצבות, במהלך בניית סופרמרקט במקום.

פלניצה - מחפשים קברי קורבנות שואה נשכחו

חברי מחלקת בתי הקברות של בית הדין הרבני בוורשה מחפשים בפלניצה ((Falenica, עיירה שבה חיו לפני המלחמה כ-8,000 יהודים,  את הקברים הלא-מסומנים של יהודים שנרצחו במהלך השואה.

רובם המכריע של יהודי פלניצה נרצחו במחנה ההשמדה טרבלינקה ואחרים נרצחו ברחובות העיר ומקום קבורתם לא ידוע. ההשערה היה שהם נקברו במנסרה ברחוב בילסבסקי. באיזור רחובות דושינצקי ו-ביסטז'יצקי נמצאו קברי ילדים יהודים.

על מנת לאתר את הקברים נפגשים חברי בית הדין הרבני עם התושבים המבוגרים של המקום, בתקווה שעולי הם עוד זוכרים משהו. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם הקרן הפולנית-גרמנית במסגרת פרוייקט "עבר לעתיד", שמטרתו העיקרית היא לאתר קברים נשכחים של קורבנות השואה ולנסות להשיב להם את זהותם.

היכן גרו, עבדו והתפללו יהודי פלוצק?

המוזיאון יהודי של מזובייצקי בפלוצק פתח תערוכה שכותרתה: "יהודי פלוצק – תכנונים אדריכליים ומימושם". התערוכה תהיה פתוחה עד מחצית פברואר 2015.

התערוכה הוקמה בשיתוף פעולה עם ארכיון המדינה בפלוצק, ומוצגים בה שרטוטים אדריכליים מהתקופה שבין המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. ועד לפרוץ המלחמה ב-1939. השרטוטים כוללים פרויקטים אדריכליים שתוכננו עבור יהודי פלוצק, כגון בנייני מגורים, חנויות, בתי מלאכה שהיו בתוך הרובע היהודי – רחובות שרוקה, ווינזיינה, אוסטאטנה, ירוזולימסקה, סיגנגוגה, טילנה ו-נייצאלה, וכן ברחובות טומסקה, גרודצקה, וורשבסקה ובשוק הישן.

בשרטוטים האדריכליים מוצגים חתכים של קומה, תוכניות של ריצפה וחדרי מדרגות ופרטים ארכיטקטוניים, כמו כן יוצג בתערוכה דגם של בית הכנסת הגדול של פלוצק.

לפני המלחמה גרו בעיר כ-10,000 יהודים.

ספר: קז'ימייז הקרקובאית לפני המלחמה

הרובע יהודי של קרקוב הונצח בספר תמונות Przedwojenny krakowski Kazimierz. Najpiękniejsze fotografie. (= קז'ימייז' הקרקובאית לפני המלחמה. התמונות היפות ביותר), מאת קשישטוף ז'ירה (Krzysztof Żyra) ובהוצאה לאור RM.

קז'ימייז', שהיתה עיר נפרדת במשך כ-500 שנה, חוברה לקרקוב כבר לפני למעלה ממאתיים שנים והיתה לביתם של יהודים שחיפשו מקלט וחיי קהילה תרבותיים ודתיים. בזמן השואה לא נהרס המקום, שרידי הביצורים והבנינים שרדו עד היום, אך זוהי "עיר יהודית ללא יהודים". .


האווירה יוצאת הדופן של הרובע מוצגת בתמונות – מרצפות הרחובות, חזיתות הבתים ושלטי החנויות עם השמות היהודים; ילדים יהודים משחקים בסימטאות הצרות וחצרות החשוכים; יהודים דתיים נושאים ספרים בידיהם; נשים סוחרות בשווקים; בתי כנסת וכנסיות בסמיכות זו לזו, בתי קברות דוממים ורחובות שוקקי חיים.

ישיבת "תומכי תמימים" באוטבוצק

למעלה מ-70 שנה נשכחה ההיסטוריה של הבניין ששימש את ישיבת "תומכי תמימים" באוטבוצק, אם כי קיומה של הישיבה היה ידוע.  הישיבה נוסדה על ידי חב"ד ובשנת 1938 למדו בה כ-100 תלמידים, והמנהל היה יהודה אבר, והיה ידוע כי בית הספר פעל ברחוב סלובצקיגו 1. ההנחה היתה כי המבנה נהרס בזמן המלחמה. לאחרונה מצא עתונאי מברזיל, סילה רוזנפלד, כי לאחר המלחמה שונו מספרי הבתים, ועל ידי השוואת תמונות מלפני המלחמה מצא כי הבניין הממוקם במספר 22 ברחוב הוא הבניין שבו פעלה הישיבה.

מעטים הם בתי הכנסת ובתי התפילה מעץ ששרדו מאותם ימים, אם כי מצבו של הבית אינו טוב. התגלית על קיומו של בניין הישיבה עשויה למשוך תיירים רבים למקום. 

האם בית הכנסת בבידגושץ' יהיה מרכז תרבותי?

בית הכנסת שברובע פורדון בבידגושץ' זקוק לשיפוץ יסודי. בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-19, ושימש את הקהילה המקומית שמנתה ערב המלחמה, כ-3,500 איש.

בתקופת הכיבוש הגרמני היה המקום למחסן עצים ואחר כך, משנת 1942 ועד 1988 שימש המבנה, תוך התאמות ושינויים מהותיים במבנה, כבית קולנוע.

לפני כ-8 שנים הוחל בשיפוץ המקום, אך קצב העבודות הואט עד שנפסקו לחלוטין, בשל המחסור במשאבים כספיים של הקרן לאוניברסיטת קז'ימייז' הגדול, המנהלת את המקום. התקווה היא שהעיר תרכוש את המבנה ותשלים את שיפוצו.

האם תבנה שכונת מגורים על שרידי בית הקברות היהודי ב-סוביניני-יז'ורי?

לפני ימים אחדים פרצה סערה בעקבות חילול בית הקברות ב- Sobienie-Jeziory  ועכשיו – סערה חדשה.

שלטונות העיר מתכננים להקים שכונה חדשה על חורבות בית הקברות שנהרס על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה, ורבות מהמצבות שהיו בו שימשו כחומרי בניה לתושבים המקומיים.

עבודות שיפוץ בבית הקברות ב-רוזפשה

מתנדבים גילו כ-20 מצבות וקברים בבית הקברות היהודי ב-רוזפשה (Rozprza ), כפר בנפת לודז', שבו חיו לפני המלחמה כ-600 איש.

זהו אחד מבית הקברות היהודים העתיקים ביותר בפולין - שנוסד בסוף המאה השבע-עשר. כמה אלפי מצבות שהיו במקום נהרסו על ידי הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השניה ואחריה, על ידי התושבים המקומיים שהשתשו במצבות לעבודות בנייה.

עד לאחרונה לא ניתן היה לאתר את מקומו של בית הקברות, ולאחרונה גילו "לוחמי האש" בכפר סקרנות בקשר למקום ולעברו ההיסטורי. קבוצה של כ-40 מתנדבים מ"לוחמי האש"  ומתושבי המקום החלו לנקות ולחפור במקום, ותוך שעות ספורות גילו במקום כ-20 מצבות. בכניסה לשטח בית הקברות הוצב לוח ובקרוב עומדים להקים אנדרטה משברי המצבות, ולהציבה במקום.

דוד אלתר קורצמן – יאנוש קורצ'ק הקרקובאי

בימים אלה ראה אור ספרו של ג'זגוז' שיבר, מורה בבית ספר תיכוני בקרקוב, על חייו ומותו של הרב דוד אלתר קורצמן, הידוע גם כ"יאנוש קורצ'ק הקרקובאי".

קורצמן, תלמידו של הצדיק ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, איש אמיד ועסקן של הקהילה, שהיה ראש הסניף הקרקובאי של מפלגת "אגודת ישראל" בקרקוב, פעל רבות למען בית היתומים שברחוב דיטלה 64. עם חיסול בית היתומים בעיר הוקם בית יתומים במתחמי הגטו, וגם שם המשיך הרב קורצמן, יחד עם המנהלת, הגב' אנה פוירשטיין, להפעיל את המקום ולסייע.

משחוסל בית היתומים במהלך גירוש מגטו קרקוב, וכל הילדים נשלחו אל מותם בבלז'ץ, סרב הרב קורצמן לעזוב את ילדיו והלך עמם ועם הזוג פויירשטיין אל מותם.

גז'גוז' שיבור התוודע לסיפור גבורתו של הרב רק בשנים האחרונות. הוא חקר ולמד, אסף וליקט את כל המידע שמצא , והוציאם לאור כספר בשם "אנושיות. סיפור על דוד קורצמן".

הבניין שבו התרחש הפוגרום בקיילצה יהיה "מרכז דיאלוג"

הבניין שברחוב פלנטי 7 בקיילצה, המקום שבו התרחש ב-4 ביולי 1946 פוגרום ביהודים שבמהלכו נרצחו 42 יהודים וכ-80 נפצעו, יהיה ל-"מרכז לדיאלוג על שם יאן קרסקי".

את הפרוייקט יזם בוגדן ביאלק, נשיא אגודת קרקסקי המקומית, והמקום ישמש לדיאלוג ולמפגשים בין אנשים מתרבויות שונות.

שותים לשוכרה בבית הקברות היהודי בסובייניה-יאז'יורי

ספסלים ושולחן עשויים ממצבות וסביב בקבוקי אלכהול ריקים וערימות אשפה. כך נראה בית הקברות היהודי בסובייניה-יאז'יורי (Sobienie-Jeziory), כפר במחוז מזובייצקי, שבו התגוררו, לפני המלחמה, כאלפיים יהודים.

במהלך מלחמת העולם השניה חולל בית העלמין, והמצבות הועברו לביתו של הכומר, עליו השתלטה המשטרה הגרמנית. לאחר המלחמה, אף שהמקום הוחזר לבעליו המקוריים, הרי המצבות נשארו באותו מקום, ורק ב-2002, ביוזמת הכומר רומן קרבסקי, הוחזרו לבית הקברות היהודי.

בית הקברות אינם מגודר. הקהילה היהודית בוורשה העלתה שוב ושוב דרישה לגידור המקום ולהקמת אנדרטה, אך לא נמצאו לכך משאבים כספיים, וכך מתדרדר המקום, למרות שהוא שוכן בקרבת בניני מגורים ושבילי הולכי רגל.

תושבי סלומניקי צועדים על מצבות

המרצפות בשוק של סלומניקי (Słomniki), לא הרחק מקרקוב, מרוצפות מצבות. העוברים והשבים יכולים להבחין, ללא כל קושי, בכתוב העברי. לאחרונה שלח תושב העיר סידרה של תמונות המתעדות את שברי המצבות.

בית הקברות בעיר נהרס במהלך מלחמת העולם השניה וכמעט כל מצבותיו נעקרו ממקומן. בשנת 1998, תודות לשיתוף הפעולה של ארגון יוצאי סלומיקי בישראל, קרן ניסנבאום ועירית סלומניקי, שופץ בית הקברות וגודר, והוצבה בו אנדרטה לזכר קורבנות השואה.

עכשיו מתברר שששברי מצבות משמשות עדיין כמדרכות בעיר. מכתב בנושא, שנשלח אל ראש העיר, בדרישה להסיר את המצבות מהמדרכות ולהעבירן לבית הקברות, נותר ללא מענה עד כה.

הקהילה היהודית בקרקוב, האחראית גם האתרים היהודים בסלומניקי, דווחה על המצב.

הצילו את בית הכנסת בגדנסק

בסוף חודש אוקטובר התמוטטה התקרה בבית הכנסת בגדנסק, והקהילה היהודית המקומית מחפשת דרכים לממן את השיפוץ.

בית הכנסת נפתח בשנת 1927, ושירת את הקהילה היהודית אשר מנתה, לפני המלחמה, כ-1,500 איש.

לאחר מלחמת העולם השנייה שימש כבית הספר למוסיקה, מאז שנות התשעים חזר בית הכנסת לשמש את חברי הקהילה היהודית של דנציג. עכשיו מתברר כי כשהותאם המבנה לצרכי בית הספר, הוסתרו בעליית הגג טונות של רעפים ישנים. כובד משקלם של הרעפים גרם להתמוטטות התקרה, ויש צורך בבנייתו מחדש.

מיכאל סמט, יו"ר הקהילה בגדנסק, מבקש לגייס סך של כ-300,000 זלוטי הנדרשים לתיקון הגג, סכום שהקהילה המקומית אינה יכולה לגייס ממקורותיה.

כנס "העתונות היהודית בפולין, בעבר ובהווה"

החודש התקיימה, בבית הכנסת שבזמושץ', ועידה שדנה ב"עתונות היהודית בפולין, בעבר ובהווה", בהשתתפותם של נציגים מפולין ומארצות אחרות. העתונות היתה לאמצעי הקשר העיקרי עבור הקהילה היהודית הפולנית, והיא מאפשרת לשקף את הרעיונות, השקפות ושאיפות פוליטיות והתרבות המשותפת.

הכנס אורגן על ידי הקרן לשימור מורשת יהדות פולין, סדנת ספרות פולנית-יהודית, המרכז הבינלאומי לחקר ההיסטוריה והמורשת התרבות של יהודי מרכז ומזרח אירופה והאוניברסיטה הקתולית על שם יאן פאבל ה-2 בלובלין.

75 שנים לזונדראקשין בקרקוב

 ב-6 בנובמבר 1939 פרצו שלטונות הגסטפו לבניין של קולגיום נובום של האוניברסיטה היגלונית ואסרו 184 פרופסורים במה שכונה Sonderaktion Krakau. הפרופסורים, שכולם הוזמנו להרצאתו של קצין האס.אס. ברונו מולר, נאסרו ורובם נשלחו למחנה הריכוז זקסנהאוזן. בשל פעילות המחאה של התקשורת המערבית שוחררו הפרופסורים שגילם מעל 40 שנה והצעירים שבהם הועברו לדאכאו.

שלושה מהפרופסורים היו יהודים וגורלם היה אחר: פרופ' לאון שטרנבך מת בזקסנהאוזן, הגאוגרף ויקטור אומיצקי נשלח לעבוד במחצבה בגוזן ומת שם ב-1941, והפילוסוף יואכים מטלמן נשלח אל מותו בבוכנוולד, באוגוסט 1942. 

עבודות שיפוץ באתר מחנה הריכוז לשעבר פלשוב

מחלקת התשתיות והתחבורה בעירית קרקוב השלימה שלב נוסף בעבודות באתר מחנה הריכוז לשעבר פלשוב – חצץ נשפח על הדרך הראשית למקום והעשבים נוכשו מהמקום שבו היה מגרש המסדרים (אפלפלץ). כמו כן הוצב במקום שלט עם מידע על המיקום שבו עמדו הצריפים וסדנאות העבודה, ואתרים אחרים שפעלו במקום באותם ימים.

העירייה מתכננת גם להקים חדר זיכרון והנצחה ב"בית האפור", ובו יוצג מידע על ההיסטוריה של מחנה הריכוז פלשוב. ה"בית האפור" שימש, עד שנת 1939, את עובדי חברת קדישא, ובמהלך המלחמה שוכנו בו תאי מעצר וצינוק של המחנה.

המחנה בפלשוב הוקם על ידי הגרמנים, בזמן המלחמה, על שטח שני בתי קברות יהודים – ברחובות אברהמה וירוזולימסקה. בתי קברות נהרסו,  המצבות שימשו לבניית צריפים ולדרכי גישה, ובית הלוויות פוצץ ונהרס. במשך כל השנים מאז סיום המלחמה היה האזור מוזנח, עשבים ועצים צמחו בו פרא ורק שלוש אנדרטאות הוצבו בו להנצחת קורבנות המחנה.

ב-גוז'וב וילקופולסקי הוקמה אנדרטה לזכר בית הכנסת שנשרף

אגודת הידידים של גוז'וב וילקופולסקי (Gorzów Wielkopolski) הקימה אנדרטה לזכר בית הכנסת המקומי, ואשר הוצת ב"ליל הבדולח" ב-10 בנובמבר 1938.

האנדרטה, שעשויה אבן גרניט, הוצבה בהצטלבות הרחובות לאזינקי וספיחז'וב, בסמוך למקום בו עמד בית הכנסת, והכיתוב עליה כולל את המילים "בית כנסת" בפולנית ובעברית, תאריך ההקמה ותאריך השריפה של המקום.

עליית גומולקה

גב' טליה אלוני מפיקה סדרה של שלוש כתבות עבור הטלויזיה, על עולים ב"עליית גומולקה" (1957-1959), אשר נשלחו מיד עם הגעתם ארצה לעיירות פיתוח המרוחקות ממרכז הארץ, עזבו את העיירות הללו ועברו למקומות מגורים במרכז הארץ, במטרה לשפר את רמת חייהם ולהבטיח לילדיהם חינוך טוב.

כל מי שמתאים ל"פרופיל" הזה (דור ראשון, דור שני) ומוכן לשתף פעולה, מתבקש לפנות אל טליה לכתובת המייל aloni.talia@gmail.com או בטלפון 054-7950336.

אזכרה לקהילת שדלץ

ארגון יוצאי שדלץ בישראל מקיים את האזכרה השנתית ביום שני, 1 בדצמבר 2014, בבית ווהלין, רחוב כורזין 10 גבעתיים.

התכנסות החל מהשעה 17:00;

תחילת האזכרה בשעה 18:00.

בארוע יוקרן סרט על ארועי הסרת הלוט שנערך בשדלץ בספטמבר האחרון בנוכחות משלחת מחברי הארגון ופרנסי העיר שדלץ.

"ספר דמביצה. העריסה של ילדותנו – זכרונות של תושבים יהודים"

 

לאחרונה ראה אור בפולין, בפולנית, הספר "ספר דמביצה. העריסה של ילדותנו – זכרונות של תושבים יהודים", הכולל תרגומים מספר יזכור של דמביצה וכן פרקים נוספים שנכתבו במיוחד עבור המהדורה הפולנית. הספר כולל גם תמונות נדירות ממלחמת העולם השניה. התרגום בוצע על ידי מתנדבים פולנים.

קבצרי אחים בפאלניצה

מחלקת התיעוד במכון ההיסטורי היהודי (ZIH) בוורשה מנסה לאתר אנשים אשר יוכלו להעיד על קיומם של קברי אחים באזור פאלניצה במחוז ורשה מתקופת השואה.

כל מי שיכול לספק מידע רלוונטי  מבקש לכתוב לנירית נאמן nneeman@jhi.pl או לאליציה מרוצקובסקה במכון ההיסטורי amroczkowska@jhi.pl.

אזכרה ליוצאי צ'נסטוחובה

ערב אזכרה שנתי של יוצאי צ'נסטוחובה בישראל יתקיים ביום רביעי 26 בנובמבר 2014 , בשעה 17:30בבית ווהלין, רח' כורזין 10 גבעתיים.

תוכן: קדיש ואל מלא רחמים; עדכונים על פעילות בשנת 2014 ותוכניות לשנת 2015; פרוייקט גדעונים בבית העלמין בצ'נסטוחובה; הרצאה בנושא "כאב השחרור והחזרה לחיים, 70 שנה לסיום המלחמה".

יוצאי צ'נסטוחובה וצאצאיהם מוזמנים לקחת חלק באירועים.

קובץ עדויות על מחנה המוות בלזץ

נחום מנור, איש קרקוב, תרגם עדויות רבות שנמסרו ל"יד ושם" על מחנה ההשמדה בלז'ץ, שבו נרצחו כ-450,000 מיהודי גליציה וביניהם כ-15,000 מיהודי קרקוב (באקציות של יוני ואוקטובר 1942).

את כל העדויות, כולל העדות הידועה של רודולף רדר, וכן העדויות של חיים הירשמן, סנו פרבר, הפולנים הוברט יאן אורבשיק ויוזף שוסטק, קצין האס.אס גרשטיין, יחד עם דוחות על המחנה מתוך קובץ התעוד של הוועדה היהודית ההיסטרית, וכן רשימות משלוחים להשמדה (כולל תאריכים ומספר היהודים בכל משלוח), אסף נחום מנור לקובץ מחשב הכולל כ-150 עמודים.

כל מי שיש לו עניין בקובץ מתבקש לפנות במייל אל מר מנור nahumma@015.net.il 

והקובץ ישלח אליו (חינם).

"מהעריסה ועד הקבר – הטקסים הדתיים בחייו של יהודי"

בבית הכנסת לשעבר שבעיר פלוצק, המשמש היום כמוזיאון יהודי לאיזור מזוביה, התקיימה הרצאה "מהעריסה ועד הקבר – הטקסים הדתיים בחייו של יהודי".

מרתה ינקובסקה מהמכון להיסטוריה יהודית ע"ש עמנואל רינגבלום פרטה את הטקסים במסורת היהודית, ובעיקר על טקסים המתקיימים במעבר שלב של חיים, קבוצת גיל או קבוצה חברתית: ברית מילה, בר/בת מצווה, חתונה ואבל.

 

 

שיתוף פעולה לשימור מצבות יהודיות

ארגון "ממעמקים" מדווח כי נחתם הסכם שיתוף פעולה לשימור מצבות יהודיות עם הערים דוברז'ין נד ויסלה (Dobryzn Nad Wisla), סקולסק (Skulsk), בקלז'בו (Bakałarzewo), רצ'קי (Raczki), סוסנוביץ (Sosnowiec), ליפנו (Lipno) ו-ילנייבו (Jeleniewo).

הסרת גרפיטי בקזימייז קרקוב

הסרת גרפיטי אנטישמי בקז'ימייז': הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב, בשיתוף פעולה עם התוכנית "אזרחים למען דמוקרטיה" ומענקים של EEA, יזמו פרוייקט במסגרתו כל מי שמבחין בכתובות נאצה אנטישמיות מוזמן להודיע למשרדי הפסטיבל (office@jewishfestival.pl). מתנדבים יסיירו ויסירו את כתובת הנאצה מהמרחב הציבורי. 

בית הקברות ב-סרוצ'ינה

צעיר פולני תושב המקום, דמיאן לבנובסקי, מטפל מזה שנים בבית הקברות ב-סרוצ'ין (Seroczyn) שבמחוז מזובייצקי ליד שידלץ. לאחרונה פנה בבקשה לסיוע מקרן ניסנבאום. וזו שלחה פועלים שסייעו בניקוי השטח מצמחיה ואשפה.

בתקופה שבין המלחמות גרו בעיירה 120 יהודים שרובם נרצחו בטרבלינקה.

בית הקברות נמצא ביער ליד בית ספר ושטחו כ-8.5 דונם. בית העלמין הוקם במאה ה-19 ונהרס ברובו בזמן המלחמה. במקום נותרו מצבות ספורות בלבד, והעתיקה שבהם היא מ-1852. במקום השתמרה גם החפירה שציינה את גבולות בית הקברות.