כ-40 פסטיבלי תרבות יהודית בפולין

ברחבי פולין, בערים ובעיירות, מתקיימים מידי שנה עשרות פסטיבלי תרבות יהודית. הוותיק שבהם הוא הפסיטיבל לתרבות יהודית בקרקוב, שהחל עוד בשנת 1988 ביוזמתו של יאנוש מאקוך, ומושך אליו אלפי אנשים מידי קיץ.

רשימת הפסטיבלים בפולין מתפרסמת בכתובת http://www.taubephilanthropies.org/files/assets/pdf/2014/PolishJewishCultureFestivalDirectory.pdf

הושעתה תכנית לבניית קומפלס מגורים על בית הקברות בעיר גרודז'סיק מזובייצקי

בעקבות התנגדויות של הקהילה היהודית בוורשה ופעילים מקומיים החליטה מועצת העיר של גרודז'סיק מזובייצקי (Grodzisk Mazowiecki) שליד ורשה להשהות את התוכנית לבניית קומפלס מגורים עם חניון תת קרקעי באתר של בית הקברות היהודי, וזאת עד לאחר קביעת גבולותיו של

בית הקברות.

בית הקברות היהודי נהרס במלחמת העולם השניה, לאחר המלחמה השתלטו מקומיים על כ-80% משטחו, ולכן רק חלק קטן מכל שטחו היה מתוחזק ומגודר כבית קברות. על פי מפות מהשנים 1927 ו-1934 עולה בבירור כי שטחו היה גדול יותר, והשלטונות הבטיחו לבדוק את הדברים יחד עם הקהילה היהודית בוורשה.

יחודש בית התפילה בגורה קלברי

קרן זיכרון, שנוסדה על ידי צאצאיו של הצדיק מהגורה קלברי, מתכננת להתחיל בשיפוצים של בית התפילה של משפחת אלתר במקום, כבר באביב 2015.

אל בית התפילה שברחוב פייארסקה מגיעים, מידי שנה, אלפי חסידים. המקום נבנה בשנת 1903, כבית תפילה פרטי של משפחת אלתר, ובשנת 1993 הוחזר ליורשיו של הצדיק אברהם מרדכי אלתר.

על פי הערכות מומחים עלות השיפוץ והחידוש של המקום, שנמצא במצב טכני גרוע מאד, היא כ-10 מיליון זלוטי.

השומר הצעיר מחדש את פעילותו בפולין

לאחר 65 שנה מחדש השומר הצעיר את פעילותו בוורשה ב-JCC, ביוזמתם של שייקו ברנדווין ואמיל יז'ובסקי, וכבר התקיימה במקום פגישה ראשונה עם הורי החברים כדי להסביר להם על התנועה ומטרותיה.

היוזמים מקווים כי צעירים בגילאי 17-14 בוורשה יצטרפו לתנועה, וכי בעתיד יוקמו "קנים" גם במקומות נוספים בפולין.

מי שמעוניין ליצור קשר עם היוזמים יכתוב ל- haszomer.hacair@gmail.com.

כיצד נראה בית העלמין היהודי בריבניק?

נמצא אוסף ייחודי של כ-30 תמונות של בית העלמין היהודי בריבניק (Rybnik) משנות העשרים של המאה הקודמת, והן מוצגות בתערוכה שנפתחה במוזיאון העירוני.

בית הקברות היהודי בעיר הוקם בתחילת המאה ה-19 והוא נהרס בתקופת מלחמת העולם השניה, הקברים נחפרו והמצבות נותצו. היום משמש המקום כפארק.בשנים האחרונות נתקלו שרידי תריסר מצבות.

בעיר, שנמצאת בדרום פולין במחוז שלזיה, ואשר היתה שייכת לגרמניה עד לסוף מלחמת העולם הראשונה, גרו לפני השואה כ-260 יהודים בלבד.

אנדרטה תוקם בבית הקברות היהודי בבילוגרד

ראש עירית בילגורד (Bialogard), עיר בצפון מערב פולין, הבטיח למוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין כי בשנת 2015 תבנה אנדרטה משרידי מצבות שנמצאו באיזור.

במקום בו היה בית העלמין הוצב בעבר שלט, אך זה הוסר.

נרות חנוכה דולקים ב-8 בתים הקשורים לקהילה היהודית בוורשה

ביוזמת הקהילה ההיודית בורשה, JCC  ורשה, בית קרת והמכון הפולני בתל אביב דולקים, מידי ערב, נרות חנוכה במקומות הבאים: רחוב פרוז'נה 9, רחוב יגילונסקה 28, רחוב זאבקובסקה 11, רחוב זאקטורובסקה 9 (בית היתומים של יאנוש קורצ'אק), פינת ז'לזנה וגז'בובה, רחוב שיינה 41, 43 ו-45, רחוב קלופוטובסקי 31, רחוב חמילנה 9 (JCC   ורשה).

בכל יום במשך שמונת הימים תדלוק חנוכיה בחלון של כל אחד מהמבנים, כשהיא גלויה לעוברים ושבים, כדי להזכיר לאנשי ורשה את הקהילה היהודית שהיתה לפני המלחמה. 

נרות חנוכה הודלקו בפרלמנט הפולני.

הדלקת נרות חנוכה בפרלמנט הפולני:  

ביום רביעי הדליק הרב שלום בער סטמבלר, רב חב"ד בפולין, נרות חנוכה בסיים הפולני. סגן יו"ר הסיים, אוגניוש גז'שצ'ק אמר כי בכל שנה מדליקים בסיים חנוכיה שהאור שלה מסמל את השלום, הסובלנות והחופש – ערכים מרכזיים לכל אדם.

בהדלקת הנרות השתתפו גם גב' אנה אזורי, שגרירת ישראל בפולין, פרופ' שבח וייס לשעבר שגריר ישראל בפולין ונכבדים פולנים.

האם יבנה מוזיאון בסוביבור?

הרשויות המקומיות מתכננות להתחיל בבניית מוזיאון, מרכז מבקרים ומבני הנצחה במחנה המוות סוביבור.

במחנה נרצחו כרבע מיליון יהודים, ובנקום נותרו קברי אחים בלבד. המקום אינו מגודר, ואין בו שמירה, וכך הוא הפך להיות למקום שבו כלבים וחתולים עושים את צרכיהם, רוכבי אופניים מקצרים את דרכם ברכיבה במקום, ובמקום אפשר למצוא בדלי סיגריות רבים.

מידי שנה, עם הפשרת השלגים, צפים ועולים שרידי עצמותיהם של הקורבנות שנשרפו במקום, ותיירים ותושבים נצפים מחטטים באדמה בחיפוש אחר השרידים, וכך הם עושים גם בשרידי תא הגזים.

72 שנה להקמת ז'גוטה – המועצה לעזרת יהודים

 זֶ'גוֹטָה -  - Żegota היה שם קוד של המועצה לעזרת יהודים - ארגון מחתרת  פולנילסיוע ליהודים בזמן השואה אשר פעל בתיאום עם הממשלה הפולנית הגולה וקיבל את הוראותיו מ"נציג הממשלה בשטחי המולדת".

ז'גוטה הוקמה בדצמבר 1942 ולקחה על עצמה לסייע ליהודים בחיפוש מתמיד אחר מקומות מסתור, זיוף תעודות, טיפול בילדים יהודים במשפחות אומנות, בתי יתומים ומסדרים ותשלום עבור אחזקתם. הארגון פעל בוורשה והרחיב את פעילותו גם לקרקוב וללבוב.

מחלקה מיוחדת של הז'גוטה נתנה טיפול רפואי ליהודים במסתור, וזאת מחשש לגילוים על ידי הגרמנים במקרה שיחלו.

ז'גוטה פנתה אף אל אנשי  הממשלה הפולנית הגולה ואלנציגותה בפולין כי יקראו לאוכלוסייה לסייע ליהודים הנרדפים. בכרוזים שפורסמו אל הציבור הפולני, ואף אל הגרמנים בשפתם, קראו אנשי ז'גוטה לסיוע ליהודים, ולהפסקת השמדתם.

במהלך המלחמה הייתה ז'גוטה ארגון המחתרת היחיד שנוהל על ידי יהודים ופולנים, שייצגו מגוון נרחב של מפלגות, והיחיד אשר על אף מאסרם של מספר מחבריו, הצליח לפעול לאורך זמן ולהעניק סיוע ליהודים בדרכים רבות.

תערוכה על פעילות הארגון בכתובת http://www.sprawiedliwi.org.pl/en/cms/polish-righteous/

בית הקברות בפשבורסק לא יהיה מרכז קניות

הודות להתערבותה של הקרן לשימור מורשת יהודי בפולין, החליטו השלטונות המקומיים לגנוז את תוכניתם להקים מרכז קניות על שטח בית הקברות היהודי בפשבורסק ((Przeworsk.

בית הקברות, שהוקם במאה ה -18, נהרס על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, ומרבית תושבי העיר שמנו לפני המלחמה כ-1500 איש, נספו. לאחר המלחמה נבנתה על שטח בית הקברות תחנת אוטובוס

תערוכה "כל הדרכים ..." - ההיסטוריה של היהודים ששרדו את השואה

תערוכה חדשה של מוזיאון גליציה בקרקוב המוצגת במרכז למדעי היהדות של האוניברסיטה היגלונית, רחוב יוזפה 19, קרקוב.

דרכם של שלושה מיליון מיהודי פולין הסתיימה במוות. רק עשרה אחוזים מהם שרדו את השואה. ואת דרכם של אלה, שבילי ההישרדות, מבקשת התערוכה לספר. סיפורם של 17 יהודים מגליציה ששרדו את השואה, ההחלטות הדרמטיות שקיבלו והסכנות עמם היו חייבים להתמודד. התערוכה מוקדשת לאלה ששרדו ולזכרם של הקורבנות.

ועד חדש לאיחוד הקהילות היהודיות בפולין

לאחרונה התקיימו בחירות להנהלת איחוד הקהילות בפולין, בו חברים הקהילות היהודיות בפולין. חברי ההנהלה הנבחרים:

לסלאב פישקבסקי, יו"ר

אליציה קובוס, סגן יו"ר (מ-פוזנן)

מיכאל סמט, סגן יו"ר (מ-גדנסק)

אנדז'י אוצקובסקי, גזבר (מ-וורוצלב)

תדאוש יעקובוביץ (מ-קרקוב)

ולודז'מייז' כץ (מ-קטוביץ)

באטה קולקה (מ-ביאלסקו ביאלה)

לוח שנה רב-תרבותי לשנת 2015

גם השנה, כמו בשנים קודמות, פורסם לוח שנה רב תרבותי לשנת 2015. ההשראה ללוח היא מלוחות השנה של גליציה שלפני המלחמה, ובהם היה ביטוי לרב תרבותיות ולדתות השונות.

לוח כולל 3 לוחות: גרגוריאני, יוליאני ויהודי ומצויינים בו החגים והמועדים החשובים ליהודים, לקתולים ויוונים קתולים.

אפשר להדפיס את הלוח בכתובת www.izbapamieci.org.pl

ראה אור הספר "על פרשת הדרכים. הנוער יהודי בפולין הקומוניסטית 1956-1968"

הספר “Na Rozdrożu. Młodziez żydowska w PRL 1956-1968” , מאת  פיוטר פנזינסקי, כולל ניתוח נרחב של תנועות הנוער היהודיות בפולין, ההסטוריה שלהן, מקורותיהן בעמותה החברתית-תרבותית של היהודים בפולין, מחנות הקיץ ותנועות הצופים היהודיות וכן השפעות המסע האנטי-ציוני של שנת 1968.

פרויקט "קרסניסטאב – שטעטל אבוד"

הקהילה יהודית בקרסניסטאב (Krasnystaw ) – עיירה בת כ-20,000 תושבים במחוז לובלין, שבה התגוררו לפני המלחמה 175 יהודים,  לא קיימת יותר. עם זאת, תושבי העיירה מבקשים לכבד את זכר הקהילה, ומזמינים את התושבים כולם לצאת למסע אל העבר וללמוד על השכנים היהודים לשעבר.

הפרויקט מיועד למורים, מחנכים ואנשים המתעניייינים בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה המקומית. בין הפעילויות המתוכננות הן: סדנאות חינוכיות על תרבות והיסטוריה יהודיות, נסיעות לקברי אחים, סדנאות נגד אפליה ותיאטרון וקולנוע. שיאו של הפרויקט הוא ליצור מדריך קולי ברחובות העיירה

מצבות התגלו בעת בניית סופרמרקט ב-בז'שץ'

במהלך 6 השנים האחרונות התגלו כ-1500 מצבות בעיר בז'שץ' (בריסק, Brześć), שבה חיו למעלה מעשרים אלף יהודים לפני המלחמה.

בית הקברות שהוקם עוד במאה ה-19 לצורכי הקהילה, נהרס וחולל בזמן השלטון הקומוניסטי, ובמקומו נבנה איצטדיון. המצבות שימשו כחומר בניה.

בשנים האחרונות נמצאו במקום שברי מצבות ונציגי הקהילה היהודית המקומית רוצים להקים אנדרטה משברים אלה, אך אין לה את המשאבים הכספיים הנדרשים לשם כך.

בימים אלה נמצאו עוד שברי מצבות, במהלך בניית סופרמרקט במקום.

פלניצה - מחפשים קברי קורבנות שואה נשכחו

חברי מחלקת בתי הקברות של בית הדין הרבני בוורשה מחפשים בפלניצה ((Falenica, עיירה שבה חיו לפני המלחמה כ-8,000 יהודים,  את הקברים הלא-מסומנים של יהודים שנרצחו במהלך השואה.

רובם המכריע של יהודי פלניצה נרצחו במחנה ההשמדה טרבלינקה ואחרים נרצחו ברחובות העיר ומקום קבורתם לא ידוע. ההשערה היה שהם נקברו במנסרה ברחוב בילסבסקי. באיזור רחובות דושינצקי ו-ביסטז'יצקי נמצאו קברי ילדים יהודים.

על מנת לאתר את הקברים נפגשים חברי בית הדין הרבני עם התושבים המבוגרים של המקום, בתקווה שעולי הם עוד זוכרים משהו. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם הקרן הפולנית-גרמנית במסגרת פרוייקט "עבר לעתיד", שמטרתו העיקרית היא לאתר קברים נשכחים של קורבנות השואה ולנסות להשיב להם את זהותם.

היכן גרו, עבדו והתפללו יהודי פלוצק?

המוזיאון יהודי של מזובייצקי בפלוצק פתח תערוכה שכותרתה: "יהודי פלוצק – תכנונים אדריכליים ומימושם". התערוכה תהיה פתוחה עד מחצית פברואר 2015.

התערוכה הוקמה בשיתוף פעולה עם ארכיון המדינה בפלוצק, ומוצגים בה שרטוטים אדריכליים מהתקופה שבין המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. ועד לפרוץ המלחמה ב-1939. השרטוטים כוללים פרויקטים אדריכליים שתוכננו עבור יהודי פלוצק, כגון בנייני מגורים, חנויות, בתי מלאכה שהיו בתוך הרובע היהודי – רחובות שרוקה, ווינזיינה, אוסטאטנה, ירוזולימסקה, סיגנגוגה, טילנה ו-נייצאלה, וכן ברחובות טומסקה, גרודצקה, וורשבסקה ובשוק הישן.

בשרטוטים האדריכליים מוצגים חתכים של קומה, תוכניות של ריצפה וחדרי מדרגות ופרטים ארכיטקטוניים, כמו כן יוצג בתערוכה דגם של בית הכנסת הגדול של פלוצק.

לפני המלחמה גרו בעיר כ-10,000 יהודים.

ספר: קז'ימייז הקרקובאית לפני המלחמה

הרובע יהודי של קרקוב הונצח בספר תמונות Przedwojenny krakowski Kazimierz. Najpiękniejsze fotografie. (= קז'ימייז' הקרקובאית לפני המלחמה. התמונות היפות ביותר), מאת קשישטוף ז'ירה (Krzysztof Żyra) ובהוצאה לאור RM.

קז'ימייז', שהיתה עיר נפרדת במשך כ-500 שנה, חוברה לקרקוב כבר לפני למעלה ממאתיים שנים והיתה לביתם של יהודים שחיפשו מקלט וחיי קהילה תרבותיים ודתיים. בזמן השואה לא נהרס המקום, שרידי הביצורים והבנינים שרדו עד היום, אך זוהי "עיר יהודית ללא יהודים". .


האווירה יוצאת הדופן של הרובע מוצגת בתמונות – מרצפות הרחובות, חזיתות הבתים ושלטי החנויות עם השמות היהודים; ילדים יהודים משחקים בסימטאות הצרות וחצרות החשוכים; יהודים דתיים נושאים ספרים בידיהם; נשים סוחרות בשווקים; בתי כנסת וכנסיות בסמיכות זו לזו, בתי קברות דוממים ורחובות שוקקי חיים.

ישיבת "תומכי תמימים" באוטבוצק

למעלה מ-70 שנה נשכחה ההיסטוריה של הבניין ששימש את ישיבת "תומכי תמימים" באוטבוצק, אם כי קיומה של הישיבה היה ידוע.  הישיבה נוסדה על ידי חב"ד ובשנת 1938 למדו בה כ-100 תלמידים, והמנהל היה יהודה אבר, והיה ידוע כי בית הספר פעל ברחוב סלובצקיגו 1. ההנחה היתה כי המבנה נהרס בזמן המלחמה. לאחרונה מצא עתונאי מברזיל, סילה רוזנפלד, כי לאחר המלחמה שונו מספרי הבתים, ועל ידי השוואת תמונות מלפני המלחמה מצא כי הבניין הממוקם במספר 22 ברחוב הוא הבניין שבו פעלה הישיבה.

מעטים הם בתי הכנסת ובתי התפילה מעץ ששרדו מאותם ימים, אם כי מצבו של הבית אינו טוב. התגלית על קיומו של בניין הישיבה עשויה למשוך תיירים רבים למקום. 

האם בית הכנסת בבידגושץ' יהיה מרכז תרבותי?

בית הכנסת שברובע פורדון בבידגושץ' זקוק לשיפוץ יסודי. בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-19, ושימש את הקהילה המקומית שמנתה ערב המלחמה, כ-3,500 איש.

בתקופת הכיבוש הגרמני היה המקום למחסן עצים ואחר כך, משנת 1942 ועד 1988 שימש המבנה, תוך התאמות ושינויים מהותיים במבנה, כבית קולנוע.

לפני כ-8 שנים הוחל בשיפוץ המקום, אך קצב העבודות הואט עד שנפסקו לחלוטין, בשל המחסור במשאבים כספיים של הקרן לאוניברסיטת קז'ימייז' הגדול, המנהלת את המקום. התקווה היא שהעיר תרכוש את המבנה ותשלים את שיפוצו.

האם תבנה שכונת מגורים על שרידי בית הקברות היהודי ב-סוביניני-יז'ורי?

לפני ימים אחדים פרצה סערה בעקבות חילול בית הקברות ב- Sobienie-Jeziory  ועכשיו – סערה חדשה.

שלטונות העיר מתכננים להקים שכונה חדשה על חורבות בית הקברות שנהרס על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה, ורבות מהמצבות שהיו בו שימשו כחומרי בניה לתושבים המקומיים.